-
12:45
-
11:58
-
11:03
-
10:04
-
09:10
-
08:30
-
yesterday
-
yesterday
-
yesterday
-
yesterday
-
yesterday
עקבו אחרינו בפייסבוק
מהפכת המלך והעם: שלב מכריע ואופק להרהור היסטורי
ביום רביעי הקרוב, 20 באוגוסט 2025, ממלכת מרוקו ציינה 72 שנה למהפכת המלך והעם, אפוס היסטורי הממחיש את הסימביוזה המופתית בין כס המלוכה לאומה במאבק לחופש, עצמאות ואחדות לאומית.
תאריך יסוד בהיסטוריה הלאומית
ב-20 באוגוסט 1953, החליטו המתיישבים הצרפתים לאלץ את הוד מלכותו המנוח מוחמד החמישי, סמל הריבונות הלאומית וגיבור השחרור, לגלות לצד משפחת המלוכה המהוללת. הפיכה זו, שנועדה לשבור את הקשר הבלתי שביר בין העם המרוקאי למלכו, השפיעה בצורה הפוכה: היא עוררה התנגדות עזה שתזרז את סיום הנוכחות הקולוניאלית ותסלול את הדרך לחזרתו המנצחת של הריבון הלגיטימי.
גיוס עממי זה הוליד אפוס שאופיין בקורבנות רבים למען כבוד לאומי, ריבונות וזהות. הדבר הוביל לרצף של מאבקים, החל מהקרבות הגדולים של המאה ה-20 נגד המתיישבים ועד להתגייסויות פוליטיות, כמו הצגת מניפסט העצמאות ב-11 בינואר 1944.
אחדות לאומית בלב המאבק
מהפכת המלך והעם הייתה גם הזדמנות להתמודד עם ניסיונות קולוניאליים לחלוקה, בעיקר באמצעות דחיית הדאהיר הברברי של 1930. מרוקאים יכלו בכך לשמר את אחדותם סביב הקבועים הדתיים, הלאומיים והציוויליזציוניים שלהם.
הנאום ההיסטורי שנשא המנוח מוחמד החמישי בטנג'יר ב-9 באפריל 1947 מהווה אבן דרך חיונית נוספת: הוא אישר בגלוי את הדרישה לעצמאות ואת המחויבות לאחדות לאומית, וחיזק את נחישות העם והכס אל מול תמרוני הפרוטקטורט.
ממאבק פוליטי לעצמאות
הגלות שהוטלה על הריבון בשנת 1953 רק החריפה את ההתנגדות והפעילה התעצמות המאבק, במיוחד באמצעות פעולות צבא השחרור החל משנת 1955. תחת לחץ הגיוס הזה, נאלצו המתיישבים להיכנע, מה שאפשר את שובו של המלך מוחמד החמישי ב-16 בנובמבר 1955, וסללה את הדרך לעצמאות מרוקאית.
בהמשך, הצעידה לשחרור לאומי נמשכה עם התאוששות הדרגתית של שטחים, מטארפיי בשנת 1958 ועד סידי איפני בשנת 1969, ולאחר מכן הצעדה הירוקה המפוארת שיזם המנוח חסן השני, שהובילה להתאוששות הסהרה המרוקאית.
מורשת חיה
בחגיגת האפוס הזה, משפחת ההתנגדות וצבא השחרור מזכירים את החשיבות של העברת ערכי הפטריוטיות, ההקרבה והנאמנות לכס המלוכה לדורות הצעירים, שאפיינו תקופה זו.
טקס הנצחה זה חופף השנה ליום הולדתו ה-62 של המלך מוחמד השישי, אותו שיבחה משפחת ההתנגדות על תפקידו בהגנה על שלמות הטריטוריאלית ועל יוזמתו לטובת אוטונומיה מורחבת למחוזות הדרומיים, שהוכרה בעולם כפתרון ריאלי ופרגמטי.
מחויבות לעתיד המגרב
בהמשכיות היסטורית זו, משפחת ההתנגדות חזרה על נאמנותה לכס העלווים ועל גיוסה המתמיד מאחורי המלך מוחמד השישי. היא גם קיבלה בברכה את הנאום המלכותי מ-29 ביולי 2025, לרגל יום השנה ה-26 לעלייתו לכס המלוכה, בו אישרר הריבון מחדש את רצונה של מרוקו להיפתח לסביבתה האזורית ואת מחויבותה לבניית מגרב מאוחדת ומשגשגת.
לפיכך, 72 שנים מאוחר יותר, מהפכת המלך והעם נותרה מקור השראה ויסוד לערכי הזהות המרוקאית: פטריוטיות, אחדות ונאמנות.