-
16:40
-
16:08
-
15:25
-
14:41
-
13:43
-
12:47
-
11:33
-
10:29
-
09:44
-
08:43
-
08:05
עקבו אחרינו בפייסבוק
מנהיגים אירופאים דנים בערבויות הביטחון של אוקראינה לאחר שיחות טראמפ
מנהיגים אירופאים מקיימים שיחות חדשות לאחר פגישתם בבית הלבן עם וולודימיר זלנסקי, על רקע אי ודאות לגבי נכונותו של ולדימיר פוטין לפגוש את נשיא אוקראינה.
"קואליציית המעוניינים" נפגשה לראשונה באופן וירטואלי, בראשות קיר סטארמר ועמנואל מקרון, לפני שהצטרפה לוועידת וידאו שאירחה נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קוסטה.
ההמולה הדיפלומטית של אירופה, לאחר ביקור משותף חסר תקדים לצד זלנסקי בבית הלבן, נועדה לדחוף את דונלד טראמפ לנקוט בקו נוקשה יותר עם פוטין, ימים ספורים לאחר הפסגה הידידותית שלהם באלסקה.
טראמפ, יחד עם כמה מנהיגים אירופאים בוושינגטון ביום שני, אמרו כי פוטין הסכים לשיחות פנים אל פנים עם זלנסקי בשבועות הקרובים בניסיון לסיים את המלחמה באוקראינה בת שלוש וחצי השנים.
מקרון הציע ביום שלישי את ז'נבה כמקום לפגישה, וגורם אמריקאי בכיר אמר לרויטרס כי גם הונגריה נשקלת. מוסקבה, עם זאת, טרם אישרה כי פגישה כזו - שתהיה הראשונה בין שני המנהיגים מאז הפלישה - מתוכננת.
יוזר הקרמלין יורי אושקוב אמר רק שפוטין וטראמפ דנו ברעיון של "העלאת רמת הנציגים" בשיחות עם אוקראינה. בדברים שנשא ביום שני בערב, אושקוב לא הבהיר מה יהיה כרוך בכך ולא הזכיר פגישה תלת-צדדית אפשרית עם טראמפ וזלנסקי.
ביום שלישי, שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אמר לטלוויזיה הממלכתית כי כל פגישה בין נשיאי רוסיה ואוקראינה תצטרך להיות מוכנה "ביסודיות רבה".
בראיון לפוקס ניוז ביום שלישי, טראמפ הודה שייתכן שהמנהיג הרוסי לא רצה להגיע להסכם. "נגלה מה לגבי הנשיא פוטין בשבועיים הקרובים... ייתכן שהוא לא רוצה להגיע להסכם", אמר נשיא ארה"ב, והוסיף כי פוטין ניצב בפני "מצב קשה" אם זה יהיה המצב.
בלב השיחות ביום שלישי בין בעלות ברית אירופה עמדה השאלה אילו ערבויות ביטחוניות ניתן להציע לאוקראינה. ביום שני, זלנסקי תיאר את ערבויות הביטחון כ"נושא מרכזי, נקודת התחלה לקראת סיום המלחמה" והוא העריך את רמזו של טראמפ שארה"ב מוכנה להיות חלק מהערבות הזו.
זלנסקי אמר שהערבויות הללו "יפורמליו בצורה כלשהי בשבוע או 10 הימים הקרובים", דבר שעשוי להתברר כזמן ארוך בכל הנוגע לדיפלומטיה הקשורה לבית הלבן של טראמפ.
בפוסט ברשתות החברתיות מאוחר ביום שני, אמר טראמפ כי שיחות הבית הלבן כללו תוכניות למדינות אירופה לספק ערבויות ביטחון לאוקראינה כאשר ארה"ב משמשת כ"מתאמת".
בריטניה וכמה בעלות ברית אירופאיות העלו את הרעיון של "כוח הרגעה" שניתן לשלוח לאוקראינה במסגרת הסכם שלום עתידי כדי להרתיע את התוקפנות הרוסית המחודשת. תוכניותיהם יזדקקו לגיבוי אמריקאי איתן וטראמפ התנגד לפריסת כוחות אמריקאים כערבים לכל הסדר. בראיון שלו בפוקס הוא אמר שארה"ב מוכנה לסייע בפעולות אוויריות.
מוסקבה פרסמה הצהרה בערב שני בה דחתה כל סיכוי לפריסת אנשי נאט"ו באוקראינה. "אנו מאשררים מחדש את התנגדותנו הקטגורית לכל תרחיש הכרוך בהצבת כוח נאט"ו באוקראינה", מסר משרד החוץ הרוסי.
זלנסקי הבהיר כי אוקראינה תדחה כל עסקה שתגביל את גודל כוחותיה המזוינים, תוך התעקשות כי "צבא אוקראיני חזק" חייב להיות חלק מהערבויות הביטחוניות של המדינה. הצעות אלה סותרות את התנאים שפוטין הציג בעבר כמקובל לסיום המלחמה.
בעוד שמנהיגי המערב אימצו נימה אופטימית ומברכת כלפי טראמפ בבית הלבן, הפער בין דרישות רוסיה לנכונותה של אוקראינה לוותר נותר עצום. קיימת עדיין בלבול נרחב לגבי מה בדיוק הציע טראמפ ולמה, אם בכלל, פוטין הסכים במהלך פסגת אלסקה. יש החוששים שטראמפ אולי הגזים בתוצאה ושיטח לא נכון את נכונותה של מוסקבה להתפשר.
פגישת הבית הלבן ביום שני שפכה מעט אור על תנאיו הטריטוריאליים של פוטין. המנהיג הרוסי דרש את נסיגת אוקראינה מדונייצק ולוהנסק, אך זלנסקי הציב קו אדום נוקשה נגד ויתור על שטחים מעבר לכיבוש הנוכחי או מתן לגיטימציה לשליטתה של מוסקבה.
ישנם משקיפים האומרים שלמרות כל התמרונים הדיפלומטיים, לא הייתה תנועה ממשית רבה לקראת סיום המלחמה. "שום דבר לא קרה באנקורג' ב-15 באוגוסט. שום דבר לא קרה אתמול בוושינגטון הבירה", כתב ג'רארד ארו, שגריר צרפת לשעבר בארה"ב, ב-X. "פוטין, זלנסקי ומנהיגי אירופה כולם חשים הקלה: הם נמנעו מטראמפ לקבל החלטות לא רצויות. זה היה ניצחון של ערפול ריק והתחייבויות חסרות משמעות".