מנהיגים אירופאים מתכנסים בפסגת האנרגיה בים הצפוני על רקע מתיחות בגרינלנד
מנהיגים אירופאים נפגשים בגרמניה ביום שני כדי לדון בעתיד האנרגיה הנקייה בים הצפוני - אך דחיפתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לרכוש את גרינלנד עשויה להשתלט על סדר היום.
מנהיגים אירופאים נפגשים בגרמניה ביום שני כדי לדון בשיתוף פעולה בתחום האנרגיה והביטחון בים הצפוני, אך חששות מתוכניות ארה"ב באי הארקטי גרינלנד עלולים להאפיל על השיחות.
האזור מודאג זה מכבר מאיומים מצד רוסיה - אך לאחרונה גברו המתיחות סביב דחיפתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לטריטוריה האוטונומית של דנמרק.
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ מנהל את השיחות ימים ספורים לאחר שטראמפ נסוג מאיומו לכבוש את גרינלנד בכוח ולהטיל מכסים עונשיים על בעלות ברית אירופאיות של נאט"ו שעומדות בדרכו.
טראמפ אמר שהגיע להסכם "מסגרת" עם מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, אך הדבר עורר גם הקלה וגם בלבול מכיוון שהפרטים לא נחשפו.
"נצטרך לשים לב מוגברת לכל חלקי השטח האירופי של נאט"ו", אמר מרץ ביום חמישי לאחר ישיבת מועצת אירופה יוצאת דופן.
"זה נוגע לצפון מעל לכל."
ברשימת האורחים ביום שני תהיה ראש ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, שביקרה בגרינלנד ביום שישי, ונציגים של נאט"ו והנציבות האירופית, כמו גם איסלנד.
מנהיגים מנורבגיה, הולנד, אירלנד, בלגיה ולוקסמבורג צפויים גם כן, בעוד שבריטניה וצרפת ישלחו שרים לפסגה בעיר הנמל המבורג הצפונית.
"בהתחשב במבנה הפגישה, אני בטוח שגם הביטחון בצפון הגבוה יעניין את המשתתפים", אמר סטפן מאייר, דובר מרצ.
רשמית, מטרת הפסגה היא לקדם התרחבות חוצת גבולות של אנרגיית רוח ימית, שוק המימן ותשתיות ימיות מחוברות.
חששות ביטחוניים יהיו גבוהים בסדר היום, שכן הים הצפוני והים הבלטי הסמוך היו זה מכבר מטרות של מה שמכונה "התקפות היברידיות" המואשמות באופן נרחב על רוסיה.
ספינות משא המקושרות לרוסיה נחשדו בחבלה בכבלי תקשורת תת-ימיים ובמעקב אחר תשתיות קריטיות.
בגרמניה, טיסות רחפנים מסתוריות מעל שדות תעופה, בסיסים צבאיים ואתרים תעשייתיים הטרידו עוד יותר את הרשויות, המאמינות שחלקן שוגרו מספינות שנשלחו על ידי רוסיה.
מרץ אמר בשבוע שעבר כי "ביטחון ימי" כמו גם "הצלחה כלכלית משותפת בצפון" יהיו נושאי דיון בהמבורג.
המטרה הייתה להפוך את הים הצפוני ל"מאגר האנרגיה הנקייה הגדול בעולם", אותו תיאר כבעל "חשיבות מכרעת לאירופה חזקה, בטוחה ועצמאית".
בפסגת הים הצפוני האחרונה בשנת 2023, הסכימו מדינות לבנות עד 300 ג'יגה-וואט של קיבולת אנרגיית רוח עד אמצע המאה, עם יעד ביניים של 120 ג'יגה-וואט שנקבע לשנת 2030.
אך בהתבסס על המגמות הנוכחיות, יהיו רק 82 ג'יגה-וואט של קיבולת מותקנת עד סוף העשור, על פי חברת הייעוץ ברינגה.
מקורות ממשלתיים אמרו כי התמודדות עם "הקשיים הנוכחיים" של התעשייה תהיה בעיה בהמבורג.
מכשולים כללו צווארי בקבוק לוגיסטיים בנמלים, מחסור בחלקים ותשתית רשת שמתקשה להתמודד עם חשמל נוסף ומשתנה.
כמו כן, היו חששות לגבי כניסת יצרניות טורבינות סיניות לשרשרת האספקה, כאשר שחקנים אירופאים מבקשים לחזק את האוטונומיה והסתמכות התעשייתית העצמית שלהם.
תומכי אנרגיית הרוח טוענים שהיא לא רק טובה לאקלים אלא גם לביטחון, שכן מערכות מבוזרות כאלה עמידות יותר לחבלה ולתקיפה מאשר תחנות כוח המופעלות על דלק מאובנים, צינורות או מכליות נפט.
סיימון סקילינגס ממכון המחקר E3G אמר כי "למדנו הרבה בשנים האחרונות לא רק מכמה מהתקיפות ההיברידיות שאירעו על תשתיות, אלא גם מהתבוננות במצב אוקראינה-רוסיה. למדנו שנכסים מפוזרים עמידים יותר."
"תשתית מפוזרת יותר היא חזקה יותר... אתה זקוק בעיקרון למספר התקפות ולא לתקיפות בודדות כדי להרוס אספקת אנרגיה."
סקילינגס אמר שחוות רוח ימיות יכולות לסייע בשיפור הביטחון הימי אם ציוד מעקב או רחפנים ישולבו בטורבינות.
אך עדיין יש "מעט מאוד תיאום בנושאים אלה בים הצפוני", אמר, והוסיף כי בניית חוסן במערכת גם תעלה את העלויות.
-
22:59
-
22:15
-
22:00
-
20:45
-
20:30
-
19:45
-
19:30
-
19:00
-
18:30
-
17:30
-
17:15
-
16:15
-
16:00
-
16:00
-
15:30
-
15:15
-
14:32
-
14:15
-
13:45
-
13:30
-
13:15
-
13:00
-
12:32
-
12:15
-
11:50
-
11:32
-
11:15
-
11:00
-
11:00
-
10:42
-
10:25
-
10:10
-
09:47
-
09:47
-
09:32
-
09:15
