מקרון מארח את מנהיגי לבנון וירדן בעוד שפריז מחפשת תמיכה לצבא הלבנוני

Yesterday 09:59

נשיא צרפת עמנואל מקרון אסף את נשיא לבנון ג'וזף עאון ואת המלך עבדאללה השני מירדן בפריז ביום חמישי, בזמן שצרפת חיפשה תמיכה בינלאומית לכוחות המזוין של לבנון ולהכנות למבנה הביטחוני העתידי בדרום לבנון.

הדיונים מתקיימים ברגע רגיש עבור ביירות, כאשר תשומת הלב הבינלאומית ממוקדת בחיזוק הכוחות המזוינים הלבנוניים, עתיד הנוכחות של כוחות השמירה של האומות המאוחדות והיישום של הסדרים שנועדו לשחזר את סמכות המדינה הלבנונית בכל רחבי הארץ.

מקרון קיבל תחילה את עאון בארמון האליזה לפני שנפגש עם המלך עבדאללה השני. שלושת המנהיגים קיימו לאחר מכן ישיבה משותפת לפני דיונים רחבים יותר שכללו בכירים צבאיים מלבנון, צרפת ומספר מדינות שותפות, כולל ארצות הברית, בריטניה וערב הסעודית.

פריז מציבה את הצבא הלבנוני במרכז הדיונים

היוזמה הצרפתית מתמקדת בהגדרת הסיוע הבינלאומי שניתן להעניק לכוחות המזוינים הלבנוניים כאשר הם מרחיבים את נוכחותם בדרום לבנון.

הדיונים בוחנים את הדרישות הצבאיות, תנאי הפעולה והמשאבים הנדרשים כדי שהצבא הלבנוני יוכל לקחת על עצמו יותר אחריות על הביטחון. תמיכה בינלאומית פוטנציאלית כוללת מימון, ציוד, הכשרה וסיוע לוגיסטי.

צרפת טוענת שוב ושוב כי חיזוק מוסדות המדינה הלבנונית וכוחותיה המזוינים הוא חיוני לשחזור סמכות הממשלה על שטח המדינה. פריז גם תומכת בעקרון שלפיו נשק צריך להיות מוחזק בסופו של דבר על ידי המדינה הלבנונית.

ביולי, צרפת וגרמניה חזרו על תמיכתן במונופול של הכוחות המזוינים הלבנוניים על השימוש בכוח, בפירוק הנשק של חיזבאללה ובמאמצים לחזק את הריבונות הלבנונית.

פירוק הנשק של חיזבאללה ונסיגת ישראל נשארים מקושרים

נושא מרכזי בדיונים הוא הקשר בין נשק חיזבאללה, פריסת הכוחות הלבנוניים ונוכחות החיילים הישראלים בחלקים בדרום לבנון.

הרשויות הלבנוניות הצהירו כי הן רוצות שהמדינה תשוב לשלוט באופן בלעדי על הנשק, תוך ניסיון להימנע מעימות עם חיזבאללה. גם פקידים צרפתים הדגישו כי התהליך צריך להיות מנוהל על ידי המוסדות הפוליטיים והצבאיים הלבנוניים.

במקביל, צרפת קראה לנסיגת הכוחות הישראלים משטח לבנון. הצהרה משותפת צרפתית-ערבית באוגוסט חידשה את התמיכה בריבונות לבנון, ביישום החלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות 1701, בפירוק קבוצות חמושות שאינן מדינתיות ובנסיגה ישראלית משטח לבנון.

סדרי העדיפויות של צעדים אלה נשארים אתגר דיפלומטי וביטחוני מרכזי.

עתיד יוניפיל מוסיף דחיפות

הפגישה בפריז מתקיימת גם כאשר העתיד של כוח השמירה הזמני של האומות המאוחדות בלבנון, או יוניפיל, נמצא בדיון.

משימת השמירה של האומות המאוחדות מתכוננת לסגת מדרום לבנון החל מינואר 2027, מה שיוצר לחץ על ממשלות לקבוע אילו הסדרי ביטחון עשויים לבוא לאחר מכן. רויטרס דיווחה כי חלופות שנשקלות כוללות מנגנון חדש בראשות בינלאומית או אירופית שמתמקד בתחומים כמו הכשרה, שיתוף פעולה מודיעיני וסיוע לוגיסטי לצבא הלבנוני.

צרפת ואיטליה, שהן בין התורמות העיקריות לכוחות יוניפיל, היו מעורבות בדיונים על מה עשוי להחליף או להצליח את הנוכחות הבינלאומית הקיימת.

השאלה היא במיוחד רגישה בדרום לבנון, שם תושבים ופקידים מקומיים העלו חששות לגבי מה עשויה להיות משמעות עזיבת הכוחות השומרים עבור הביטחון, הגישה ההומניטרית והפיקוח הבינלאומי.

מאמץ בינלאומי רחב יותר

המפגש בפריז מביא יחד את הממדים הדיפלומטיים והצבאיים של התיק הלבנוני בזמן שכמה ממשלות מחפשות מסגרת מעשית לשלב הביטחוני הבא של המדינה.

עבור צרפת, המטרה אינה מוגבלת לסיוע צבאי. פריז קישרה את התמיכה לצבא הלבנוני לשחזור הרחב יותר של מוסדות המדינה, ריבונות טריטוריאלית ויציבות פוליטית.

הפגישה גם מתקיימת לפני דיונים באסיפה הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק, שם צפוי שהמצב הביטחוני בלבנון יישאר נושא אזורי חשוב.

עבור ביירות, האתגר הוא להרחיב את יכולת הכוחות המזוינים שלה תוך ניווט בשאלה הרגישה של נשק חיזבאללה ונוכחות החיילים הישראלים בחלקים מהדרום.

עבור שותפים בינלאומיים, המשימה המיידית היא לקבוע אילו משאבים, סמכויות ומנגנוני תיאום יכולים לסייע למדינה הלבנונית לקחת על עצמה יותר אחריות מבלי ליצור ואקום ביטחוני חדש.