מרוקו-דרום קוריאה: שותפות אסטרטגית עם שאיפות גלובליות
השותפות בין מרוקו לדרום קוריאה, שנמשכה זמן רב דיסקרטית אך התאפיינה בכבוד הדדי, עוברת טרנספורמציה משמעותית ורב-ממדית. התקרבות זו מאיצה, מונעת על ידי אינטרסים דיפלומטיים תואמים, שאיפות כלכליות משותפות וחזון משותף לסוגיות גלובליות מרכזיות.
9 במאי 2025 סימן נקודת מפנה משמעותית ביחסים הדו-צדדיים. סיאול הביעה רשמית את תמיכתה בתוכנית האוטונומיה המרוקאית לסהרה, שהוצגה בשנת 2007, ותיארה אותה כ"מאמץ רציני ואמין", בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1754 של האו"ם. הכרה זו שוברת את הנייטרליות שאומצה בעבר על ידי דרום קוריאה ושולחת מסר חזק לקהילה הבינלאומית, מחזקת את הלגיטימיות של ההצעה המרוקאית. כבר בשנת 2024, דרום קוריאה הוציאה את חזית הפוליסריו מוועידת קוריאה-אפריקה הראשונה שלה, למרות לחץ מצד אלג'יריה, ובכך אישרה את האסטרטגיה שלה למצב את רבאט כשותפה מרכזית באפריקה.
מבחינה כלכלית, הקשרים מתעצמים. בפברואר 2025, יונדאי רותם חתמה על חוזה היסטורי בשווי 1.5 מיליארד אירו עם חברת הרכבות הלאומית הצרפתית (ONCF) לאספקת 110 רכבות בין-עירוניות. זהו החוזה הגדול ביותר שזכתה אי פעם חברת רכבות דרום קוריאנית בחו"ל. פרויקט זה מגלם את החשיבות הגוברת של חילופי דברים כלכליים בין שתי המדינות. בעוד שהסחר נותר צנוע יחסית בשנת 2024 (כ-550 מיליון דולר), דיונים סביב הסכם שותפות כלכלית (EPA) מצביעים על עידן חדש. המטרה היא להגדיל את זרימת הסחר, לעודד השקעות דו-צדדיות וליצור סינרגיות תעשייתיות במגזרים מרכזיים כמו רכב, סוללות, בניית ספינות וביטחון.
הדינמיקה הדיפלומטית בין רבאט לסיאול נתמכת גם על ידי דיאלוג ממוסד ברמה גבוהה. ביקורים צולבים של פקידים מרכזיים ממחישים את עוצמת חילופי הדברים הללו: קים ג'ין-פיו, יו"ר האסיפה הלאומית של דרום קוריאה, פארק סאנג-וו, שר התכנון, ויון הי-סונג, מנכ"ל בנק הייצוא-יבוא, התקבלו ברבאט. בצד המרוקאי, נאצר בוריטה, ריאד מזור, ניזאר ברקה וראשיד טלבי עלמי ביקרו בסיאול, והדגישו את היקף שיתוף הפעולה האסטרטגי הנמצא כעת בפיתוח.
כמשתתפת מחויבת בפסגת קוריאה-אפריקה 2024, מרוקו מצהירה על עצמה כשותפה מועדפת עבור דרום קוריאה ביבשת אפריקה. מעבר להסכמים גדולים, היחסים הדו-צדדיים מועשרים במחוות סמליות משמעותיות. בשנת 2022, קוריאה הכירה במחויבותם של שמונה ותיקי צבא מרוקאים שהשתתפו במלחמת קוריאה בין השנים 1950 ו-1953, מחווה בלתי נשכחת של הכרה.
שיתוף הפעולה בין שתי המדינות משתרע גם על תחומים חברתיים, סביבתיים וטכניים. מספר הסכמים שנחתמו בשולי פסגת קוריאה-אפריקה עוסקים בהפחתת שינויי האקלים, הגנה חברתית ופיתוח בר-קיימא, בתמיכת קרן שיתוף הפעולה לפיתוח כלכלי של קוריאה (EDCF). מבחינת משילות, סיאול תומכת במרוקו באמצעות תוכניות למודרניזציה של ממשל, מאבק בשחיתות וחיזוק הממשל המקומי, ומספקת את המומחיות הדיגיטלית והמנהלית שלה.
שותפות דו-צדדית זו מגלמת, אם כן, דור חדש של יחסים בינלאומיים, המבוססים על פרגמטיזם, אמון והדדיות. בסופו של דבר, ההתקרבות האסטרטגית בין מרוקו לדרום קוריאה עשויה למקם מחדש את שתי המדינות כשחקניות מרכזיות בנוף הגיאופוליטי והכלכלי החדש של אפריקה-אסיה, ולהמחיש שיתוף פעולה דרום-דרום בעל צופה פני עתיד.
-
10:10
-
09:51
-
09:34
-
09:16
-
09:00
-
08:49
-
08:46
-
08:41
-
08:10
-
08:02
-
07:58
-
07:55
-
07:53
-
07:52
-
07:50
-
07:48
-
07:48
-
15:26
-
14:14
-
13:47
-
13:30
-
13:13
-
12:47
-
12:33
-
12:15
-
11:49
-
11:33
-
11:15
-
10:48
-
10:30
