מרוקו מבססת את עצמה כקוטב של יציבות בהקשר ביטחוני עולמי לא יציב

Saturday 21 March 2026 - 16:05

בסביבה בינלאומית שעדיין מאופיינת במוקדי אלימות מתמשכים ואיומים מתפתחים, מרוקו מאשרת את חוזק מעמדה הביטחוני.
מדד הטרור העולמי האחרון לשנת 2026, שפורסם על ידי המכון לכלכלה ושלום, מדרג את הממלכה בין המדינות הבטוחות בעולם, ללא אירועי טרור שתועדו במשך מספר שנים.

דו"ח מדד זה, המעריך את השפעת הטרור ברחבי העולם, מדגיש ירידה משמעותית באלימות בשנת 2025, עם 5,582 מקרי מוות שתועדו, המייצגים ירידה של 28% בשנה אחת. שיפור כולל זה, עם זאת, מסתיר פערים אזוריים משמעותיים, כאשר רוב הפיגועים נותרו מרוכזים בכמה אזורים קריטיים. כמעט 70% מהקורבנות נרשמים בחמש מדינות בלבד, כולל פקיסטן, בורקינה פאסו וניגריה.

בהקשר מנוגד זה, מסלול ההתקפות של מרוקו נראה ייחודי במיוחד. הממלכה נמנית עם קבוצה נבחרת של 25 מדינות מתוך 163 שלא רשמו אף פיגוע טרור מאז 2007. הישג זה נשמר לאורך זמן ומבוסס על אסטרטגיה רב-ממדית המשלבת מניעה, מודיעין ושיתוף פעולה בינלאומי.

הדו"ח מדגיש גם גורם מכריע: הקשר ההדוק בין טרור לשבריריות המדינה. עד 2025, רק 1% ממקרי המוות הקשורים לטרור יתרחשו מחוץ לאזורי סכסוך או ממשל לא יציב. מציאות זו מדגישה את חשיבות היציבות המוסדית, שמרוקו נהנית ממנה הודות למבני ביטחון המסוגלים לצפות ולהכיל איומים.

ניתוח אזורי מחזק תצפית זו. הסאהל התגלה כעת כמרכז עולמי של טרור, והוא אחראי ליותר ממחצית מכלל מקרי המוות הקשורים לאלימות זו. עלייתן של קבוצות חמושות, ובמיוחד המדינה האסלאמית ו-JNIM, מחריפה את הסיכונים לחוסר יציבות באזור המאופיין בגבולות נקבוביים וביכולות מדינה חלשות.

בהקשר זה, מרוקו בולטת כמגדלור של יציבות על סף סביבה אזורית מתוחה. הדו"ח מדגיש גם את המימד חוצה הגבולות הגדל של הטרור: כ-64% מהפיגועים מתרחשים בטווח של 100 קילומטרים מגבול. נתון זה מדגיש את חשיבות השליטה הטריטוריאלית ושיתוף הפעולה הביטחוני, תחומים שבהם הממלכה חיזקה את יכולותיה.

מעבר לתגובה הביטחונית, המודל המרוקאי מבוסס על גישה מונעת משולבת. הרגולציה של התחום הדתי, מדיניות פיתוח ותוכניות למאבק ברדיקליזציה הן כולן מנופים המשמשים לטיפול בשורשי הקיצוניות.

בתקופה שבה איומים מתפתחים, במיוחד עם העלייה המהירה של רדיקליזציה בקרב צעירים במספר אזורים בעולם, החוויה המרוקאית מופיעה כמודל לחוסן. היא ממחישה כי אסטרטגיה מקיפה, המשלבת איתנות ביטחונית ומניעה, יכולה להניב תוצאות מתמשכות אל מול תופעה המשתנה ללא הרף.