מרוקו מציינת את המהפכה של המלך והעם

Wednesday 19 August 2026 - 13:04

מרוקו מציינת את יום השנה ה-73 למהפכה של המלך והעם, ציון דרך לאומי חשוב הקשור למאבק של המדינה לעצמאות ולמערכת היחסים הקרובה בין המלוכה לאוכלוסייה המרוקאית.

האירוע מתקיים מדי שנה ב-20 באוגוסט, ומזכיר את האירועים של 1953, כאשר הסולטן מוחמד החמישי ובני משפחת המלוכה גוללו על ידי השלטונות הצרפתיים. ההסרה שלו עוררה מחאות נרחבות וחיזקה את ההתנגדות הלאומית במקום להחליש אותה.

יום השנה שורשיו טמונים בהיסטוריה רחבה יותר של התנגדות שהתפתחה לאחר הקמת המנדט הצרפתי ב-1912. התמודדות מזוינת התרחשה במספר חלקים של המדינה, בעוד שהפעילים הפוליטיים בנו בהדרגה תנועה לאומית הדורשת ריבונות גדולה יותר וזכויות פוליטיות.

הצגת המניפסט של העצמאות המרוקאית ב-11 בינואר 1944 סימנה שלב חשוב במאבק הפוליטי הזה. המסמך קרא לעצמאות מרוקו ושיקף את התיאום הגובר בין הכוחות הלאומיים למלוכה.

רגע משמעותי נוסף התרחש במהלך ביקורו של מוחמד החמישי בטנג'יר באפריל 1947. הנאום שלו שם חידש באופן פומבי את השאיפות של מרוקו לעצמאות ולאחדות לאומית, וחיזק עוד יותר את מעמדו כסמל של תנועת העצמאות.

ההחלטה לגלות את המלך ב-20 באוגוסט 1953 הייתה מיועדת על ידי השלטונות המנדטוריים כדי להחליש את התנועה הלאומית. במקום זאת, זה הפך לנקודת מפנה. הפגנות, מעשי התנגדות ופעילויות לאומיות מתחת לאדמה התפשטו ברחבי המדינה, בעוד שההתנגדות לשלטון הקולוניאלי התגברה.

בין הדמויות הקשורות להתנגדות היה אלאל בן עבדאללה, שביצע התקפה נגד השלטונות הקולוניאליים בספטמבר 1953. רשתות התנגדות פעלו גם בקזבלנקה ובערים מרוקאיות אחרות, בעוד שהצבא לשחרור החל בפעולות צבאיות בצפון מרוקו באוקטובר 1955.

נוכח הלחץ הגובר, צרפת בסופו של דבר נכנסה למשא ומתן עם נציגים מרוקאים. מוחמד החמישי חזר למרוקו ב-16 בנובמבר 1955, מה שסימן את תחילת המעבר הסופי לעצמאות. מרוקו השיבה רשמית את עצמאותה ב-1956 ולאחר מכן התמחתה בבניית המוסדות הלאומיים שלה וחיזוק הריבונות שלה.

התקופה שלאחר העצמאות כללה גם מאמצים לקונסולידציה של האחדות הטריטוריאלית של מרוקו. במהלך שלטונו של המלך חסן השני, מרוקו שיחזרה שטחים כולל טארפאיה וסידי איפני, בעוד שהמצעד הירוק של 1975 הפך לאחד מהאירועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה הפוליטית המודרנית של המדינה.

היום, המהפכה של המלך והעם נותרת חלק חשוב בנרטיב ההיסטורי הלאומי של מרוקו. יום השנה משמש להדגשת נושאים של פטריוטיות, הקרבה, אחדות לאומית והמשכיות בין מאבק העצמאות של המדינה להתפתחותה המודרנית.

מתחת למלך מוחמד השישי, הציון גם מוצג כהזדמנות לחשוב על ההתפתחות הכלכלית והחברתית המתמשכת של מרוקו, על הריבונות הלאומית שלה ועל תפקידה בעניינים אזוריים ובינלאומיים.

לכן, יום השנה ה-73 משמש לא רק כתזכורת לאירועים של 1953, אלא גם כתזכורת להקרבות ההיסטוריות הקשורות לעצמאות מרוקו. עבור רבים מהמרוקאים, ההזדמנות מסמלת את הקשר המתמשך בין המלוכה לעם ואת ערכי האחדות והחוסן הלאומי.