מרוקו מתקרבת לרכישת צוללות לחיזוק יכולות הצי שלה

15:15

מרוקו מתקרבת ככל הנראה לחיזוק יכולות הצי שלה עם רכישת צוללות צבאיות, לפי סדרת דיווחים והצהרות משחקנים בתעשיית ההגנה הבינלאומית. אף על פי שרבאט לא הודיעה באופן רשמי על תוכנית לרכישת צוללות, הנושא משך תשומת לב גוברת בקרב אנליסטי הגנה ותקשורת מקצועית.

הרכישה הפוטנציאלית תייצג צעד משמעותי במודרניזציה של הצי המלכותי המרוקאי ויכולה להרחיב באופן משמעותי את יכולת המעקב וההגנה של המדינה על האינטרסים הימיים שלה לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי והים התיכון.

חברת ההגנה הגרמנית TKMS, אחת מיצרניות הצוללות המובילות בעולם, תיארה בעבר את מרוקו כשווק אסטרטגי. עם זאת, החברה לא אישרה בפומבי אם ניהול מגעים רשמיים או בקשה רשמית מרבאט מתנהלים.

כמה דיווחים הציעו כי מרוקו עשויה לשקול צוללות קונבנציונליות מדיזל-חשמליות, שעשויות לכלול יצרנים אירופיים ואסייתיים. בין הפלטפורמות שדווח כי הן קשורות לדיונים נמצאות הצוללות מסוג Scorpène של צרפת, המיוצרות על ידי Naval Group, וכן מספר משפחות צוללות גרמניות שפותחו על ידי TKMS. דרום קוריאה גם הופיעה כמתחרה פוטנציאלית באמצעות תוכנית הצוללות KSS-III שלה.

בשלב זה, עם זאת, אף יצרן לא נבחר רשמית, ואין הודעה ממשלתית מאושרת לגבי מספר הצוללות, המפרט שלהן או הערך הכספי של כל חוזה פוטנציאלי.

העניין המדווח מגיע כאשר מרוקו ממשיכה להרחיב את יכולות האבטחה הימיות שלה. עם אלפי קילומטרים של חופים ותשתיות מסחריות אסטרטגיות, למדינה יש אינטרסים חשובים להגן עליהם, כולל נמלים מרכזיים, מסלולי שיט ומתקני אנרגיה.

מעבר המיצר של גיברלטר הוא גורם מרכזי נוסף באסטרטגיה הימית של מרוקו. המיקום האסטרטגי שלה בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון הופך את המעקב הימי והגנת התנועה המסחרית לחשובים יותר ויותר.

צי צוללות יכול לספק לצי המלכותי המרוקאי יכולות נוספות באיסוף מודיעין, במעקב ימי ובפעולות תת-ימיות. צוללות גם מוערכות על יכולתן לפעול בצורה דיסקרטית במשך תקופות ארוכות, מה שהופך אותן לרכיב חשוב באסטרטגיות ימית מודרניות.

מרוקו כבר השקיעה רבות בשדרוג כוחות הים שלה, רכישת פריגטות מודרניות, כלי שיט לפטרול ומערכות מעקב מתקדמות. המדינה גם חקרה טכנולוגיות ללא אדם ומערכות שנועדו לתמוך בלוחמה נגד צוללות ובגילוי מוקשים, מה שמעיד על מאמץ רחב יותר לפתח אדריכלות הגנה ימית משולבת.

הרכישה הפוטנציאלית תהיה גם בעלת ממד אזורי חשוב. מספר מדינות בים התיכון וצפון אפריקה השקיעו בצי צוללות בשנים האחרונות, כולל אלג'יריה ומצרים. כתוצאה מכך, יכולות תת-ימיות הפכו לרכיב משמעותי יותר ויותר באיזון הצבאי המתפתח באזור.

מעבר לשיקולי הגנה, תוכנית רכישת צוללות עשויה גם לתמוך בשאיפות של מרוקו לפתח תעשייה ימית מקומית חזקה יותר. הרחבת תשתיות בניית הספינות ותחזוקה, כולל תוכניות הקשורות לנמל קזבלנקה, עשויה בסופו של דבר לאפשר למדינה להגדיל את יכולתה לתחזק כלי שיט גדולים ולהשתתף בשותפויות תעשייתיות עם יצרנים בינלאומיים.

בחירת ספק צוללות עתידי תהיה אפוא תלויה ככל הנראה ביותר ממפרטים טכניים. גורמים כמו העברת טכנולוגיה, הכשרת צוותים, תחזוקה לטווח ארוך, תמיכה לוגיסטית ומעורבות פוטנציאלית של חברות מרוקאיות עשויים כולם לשחק תפקיד חשוב בכל מגעים עתידיים.

בינתיים, הפרויקט נותר לא מאושר. אין חוזה שהוכרז בפומבי או החלטה רשמית לגבי סוג או מספר הצוללות שמרוקו עשויה לרכוש. עם זאת, העניין הגובר סביב הנושא מציע כי יכולות ימית תת-ימיות עשויות להפוך לחלק חשוב מאסטרטגיית המודרניזציה של ההגנה לטווח הארוך של הממלכה.

אם הפרויקט יתקדם בסופו של דבר, רכישת צוללות תסמן פרק חדש ומשמעותי עבור הצי המלכותי המרוקאי, תחזק את יכולתו לעקוב אחר פעילות ימית ולהגן על האינטרסים האסטרטגיים והכלכליים של המדינה בסביבה ימית הולכת ומתרקמת.