מרוקו שומרת על סחר עם סין למרות הגבלות המעצמות הגדולות

Tuesday 11 February 2025 - 12:46

בעוד מעצמות כלכליות גדולות כמו ארצות הברית, האיחוד האירופי והודו הטילו הגבלות סחר על סין בין השנים 2020 ל-2024, מרוקו שמרה על קשרי הסחר שלה עם בייג'ינג מבלי לנקוט באמצעים מגבילים, על פי דו"ח הביטחון של מינכן ל-2025.

ואכן, לפי הדיווח, מרוקו לא הטילה הגבלות כלשהן על סחורות סיניות, בניגוד לאותן מדינות שנקטו באמצעים כדי להגן על התעשיות המקומיות שלהן מהשלכה סינית. הגבלות אלו כוללות מכס נוסף, איסורים על מוצרים מסוימים והטלת מגבלות על השקעות סיניות, במיוחד במגזרי הטכנולוגיה והאנרגיה. לעומת זאת, יחסי הסחר בין מרוקו וסין נמצאים במסלול עלייה מאז הצטרפות הממלכה ליוזמת החגורה והדרך ב-2017, מה שהניע את התרחבות ההשקעות הסיניות בתשתיות, ייצור ואנרגיה מתחדשת.

עם זאת, אנליסטים מאמינים כי "פתיחת הסחר הזו לסין מציגה יתרונות כלכליים לטווח קצר, אך עלולה להציב גם אתגרים בעתיד, במיוחד במונחים של השלכה מסחרית". ואכן, המשך הזרם של מוצרים סיניים בעלות נמוכה עלולה להחליש את התעשיות המקומיות ולהגדיל את הגירעון המסחרי. בנוסף, חוסר תחרותיות עלול להופיע: אם ממשלת מרוקו לא תנקוט בצעדים לתמיכה בתעשייה הלאומית, השוק המרוקאי עלול להפוך לתלות יתרה בסין. אז היעדר הגבלות עשוי להיות מועיל כלכלית, אבל זה עלול לחשוף את מרוקו לאתגרים דיפלומטיים אם המתיחות בין המערב לסין תחריף.

באותו הקשר, הנתונים מראים כי "כמה מדינות, כמו ארה"ב, האיחוד האירופי, הודו, אוסטרליה, יפן וקנדה, אימצו צעדים פרוטקציוניסטיים נגד סין". צעדים אלו כוללים הטלת מכסים גבוהים על יבוא סיני, איסור על מוצרים מסוימים והחמרת ההגבלות על השקעות מסין. כך למשל, ארצות הברית הטילה הגבלות על יבוא מוליכים למחצה וטכנולוגיות מתקדמות, וכן העלתה מסים על מוצרים סיניים במגזרי האנרגיה והטכנולוגיה.

האיחוד האירופי מצדו התמקד בהגנה על מגזר האנרגיה המתחדשת והתעשיות הכבדות מפני השלכה סינית, בעוד הודו הטילה הגבלות על יישומי טכנולוגיה סינית ומוצרים אלקטרוניים. באופן דומה, אוסטרליה ויפן הגבירו את הבדיקה של ההשקעות הסיניות, במיוחד במגזרי התשתיות והטכנולוגיה.

מנגד, מדינות כמו מרוקו, ניגריה, טורקיה, ברזיל, דרום אפריקה ומצרים בחרו שלא להטיל מגבלות סחר על סין, בין אם כדי לשמור על יחסים כלכליים חזקים או בגלל הסתמכות רבה על סחורות סיניות.

אותו דו"ח קובע כי "התפיסה של סיכונים גוברים בארה"ב וברוסיה יכולה להיות קשורה גם לחששות גוברים לגבי מלחמות סחר ושימוש פוטנציאלי בנשק גרעיני על ידי תוקפן". מעניין ש"רק גרמניה ובריטניה מחשיבות את סין כאיום גדול יותר מהשנה הקודמת". בהשוואה לשנה שעברה, החששות ממגפת קוביד-19, שיבושים באספקת האנרגיה וטרור איסלאמיסטי קיצוני ירדו באופן משמעותי ברוב המדינות.

דו"ח הביטחון של מינכן מדגיש גם שכל מדינות ה-G7 רואות באיראן, סין ורוסיה יותר איומים מאשר בעלות ברית. עם זאת, אף אחת מהמדינות הללו לא נתפסת כאיום גדול יותר מבעלת ברית במדינות ה-G20, למעט סין בהודו ואיראן בברזיל, לפי סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של מדינות אלו.