מרוקו שוקלת ציוד הגנה ישראלי נוסף ככל ששיתוף הפעולה הצבאי מתרחב

Tuesday 15 - 18:28

מרוקו שוקלת reportedly ציוד הגנה ישראלי נוסף ככל ששיתוף הפעולה הצבאי בין רבאט ותל אביב ממשיך להתפתח. הבקשה האחרונה מובנת שהיא בבחינה על ידי הרשויות הישראליות הרלוונטיות, אף על פי שלא פורסמו פרטים רשמיים לגבי המערכות המעורבות, הכמויות או הערך הכספי הפוטנציאלי שלהן.

ההתפתחות הזו מגיעה לאחר שמרוקו רכשה את מערכת ההגנה האווירית ברק MX של ישראל, אחת מהעסקאות הצבאיות המשמעותיות בין שתי המדינות בשנים האחרונות. המערכת מיועדת לספק הגנה רב-שכבתית מפני מגוון איומים אוויריים ומשקפת את מאמצי מרוקו לחזק את יכולות ההגנה האווירית שלה.

הבקשה החדשה המדווחת לא צריכה להתבלבל עם הסכום של 500 מיליון דולר הקשור להסכם ברק MX הקודם. ההסכם הזה נחתם בשנת 2022, בעוד הבקשה המרוקאית האחרונה נמצאת בשלב ההערכה. בחינה על ידי הרשויות הישראליות לא אומרת אוטומטית שנחתם הסכם רכש סופי.

מערכת ברק MX מיועדת להתמודד עם סוגים שונים של איומים אוויריים, כולל מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים וטילים בליסטיים, כמו גם איומים טיליים מתקדמים יותר. המשלוחים למרוקו החלו בהדרגה בשנת 2023, על פי מידע הקשור להסכם המקורי, לפני שהמערכת שולבה בארכיטקטורת ההגנה הרחבה של המדינה.

הרכישה משקפת שינוי רחב יותר בתכנון הצבאי כאשר רחפנים, טילים בליסטיים ואמצעי לחימה לטווח ארוך אחרים הופכים חשובים יותר בעימותים מודרניים. הכוחות המזוינים משקיעים לפיכך ברשתות הגנה רב-שכבתיות שמשלבות יכולות גילוי, מעקב והפרעה במקום להסתמך על מערכת אחת בלבד.

שיתוף הפעולה הצבאי של מרוקו עם ישראל כולל גם טכנולוגיות המיועדות לגילוי והתמודדות עם רחפנים לא מורשים. בין המערכות הקשורות למרוקו נמצא Skylock, המתמקדת בזיהוי וטיפול באיומים בלתי מאוישים סביב מתקנים רגישים ומקומות אסטרטגיים נוספים.

השימוש ההולך וגדל ברחפנים יחסית זולים הפך את יכולות ההתמודדות עם רחפנים לרכיב חשוב יותר באסטרטגיות הביטחון הלאומי. מערכות כאלה יכולות לשמש למעקב, איסוף מודיעין והתקפות על תשתיות קריטיות, מה שמוביל ממשלות לחפש גישות יותר משולבות הכוללות רדאר, מערכות אלקטרוניות, טכנולוגיות הפרעה וכלים הגנתיים נוספים.

ברקע זה, טיב הבקשה האחרונה של מרוקו נשאר לא ברור. ייתכן שהיא כוללת ציוד הגנה אווירית נוסף, טכנולוגיות נגד רחפנים, טילים, מערכות רדאר או יכולות הגנה אלקטרוניות. עם זאת, אפשרויות אלו לא אושרו רשמית, והיעדר חוזה מפורסם אומר שהיקף כל רכישה עתידית נשאר לא ברור.

המשך הבחינה בבקשה של מרוקו מצביע על עניין מתמשך בטכנולוגיות צבאיות ישראליות מאז שרבאט ותל אביב שיחזרו את היחסים הדיפלומטיים בדצמבר 2020. מאז, שיתוף הפעולה הצבאי התרחב דרך הסכמות נשק, תיאום ביטחוני ודיונים הנוגעים ליכולות צבאיות וטכנולוגיות.

הקשר עשוי גם לעבור בהדרגה מעבר לרכישת מערכות צבאיות מוכנות לכיוון שיתוף פעולה תעשייתי וטכנולוגי גדול יותר. תעשיות התעופה הישראליות, או IAI, צפויות להשתתף בתערוכת האוויר של מרקש המתוכננת ל-7–10 באוקטובר, שם החברה צפויה להציג מגוון טכנולוגיות, כולל טילים, מערכות אוויריות בלתי מאוישות ופתרונות הגנה אווירית.

השתתפות של חברה ישראלית גדולה בתחום ההגנה באירוע התעופה המרוקאי עשויה לספק פלטפורמה נוספת לדיונים על שותפויות תעשייתיות ושיתוף פעולה טכנולוגי. מרוקו מחפשת יותר ויותר לפתח את תעשיית ההגנה המקומית שלה, כולל דרך שותפויות בינלאומיות שיכולות לתרום ליכולות ייצור, מומחיות טכנית והעברת טכנולוגיה.

אם יוזמות כאלה יתפתחו לפרויקטים קונקרטיים, יחסי ההגנה בין מרוקו לישראל עשויים להתפתח בהדרגה ממודל המתמקד בעיקר ברכישת ציוד לכיוון מסגרת רחבה יותר הכוללת אספקה, ייצור תעשייתי, פרויקטים משותפים, מומחיות והעברת טכנולוגיה.

בינתיים, עם זאת, הבקשה המרוקאית המדווחת נשארת תחת בחינה, ותוצאתה הסופית תתלה בניהול מו"מ ואישורים הנדרשים משני הצדדים. עד שהסכם יוכרז רשמית, סוג, היקף ועלות כל ציוד הגנה ישראלי נוסף למרוקו נשארים לא ברורים.