פורים 2024, מאת רפאל ג'רוסלמי

Friday 22 March 2024 - 18:30

חגיגת פורים השנה תהיה סמלית ביותר מדרך אחת. הוא מנציח את הדרך שבה נמלט העם היהודי מההשמדה שתכנן המן

הדרך בה מתרחש הרמדאן עולה לכותרות. רבים מודאגים מהגישה הבטוחה של מתפללים מוסלמים למסגד אל-אקצא כדי שהטקס לא יחטוף לטובת אלימות וטרור.

אולם בימים אלה, חג נוסף ראוי לתשומת לבנו. האופן שבו הוא יחגוג יהיה הרבה יותר סימפטומטי למצב הנוכחי מאשר התנגשויות איסלאמיסטיות אפשריות על טיילת המסגד.

עד כמה חג פורים יהיה נגוע באירועים? השנה לא יוכלו המאמינים ללכת, כפי שהם נוהגים לעשות במאות אלפים, אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי שבגליל. האתר ייסגר לציבור עקב ירי הטילים הבלתי פוסק של חיזבאללה מלבנון. תפילות בהר הבית, כן. תפילות להר מירון, לא. אירועים מסוימים, בהם מצעד הקרנבל המסורתי בחולון, מבוטלים לנוכח המלחמה ומעשי הטבח ב-7 באוקטובר. בעודה בירושלים קיבלה העירייה החלטה הפוכה לארגן קרנבל למרות הכל. בבתי ספר, מורים מבקשים מהתלמידים להימנע מהסוואות מסוימות שעלולות לפגוע ברגישות של משפחות בני ערובה וקורבנות, כמו גם ברגישות של חיילים הסובלים מלחץ פוסט טראומטי.

חגיגת פורים השנה תהיה סמלית ביותר מדרך אחת. הוא מנציח את הדרך שבה נמלט העם היהודי מההשמדה שתכנן המן, הווזיר של האימפריה הפרסית בתקופת שלטונו של המלך אחשוורוש לפני 2,500 שנה. בהזדמנות זו מתמלאים בתי הכנסת בילדים רועדים רעשנים שהם מהדהדים בכל פעם ששמו "המן הרשע" מוקרא במהלך הקראת מגילת אסתר, מסמך המתעד אירוע סמל זה של חוסנם של העם היהודי. מה שמאפיין את הטקסט הזה הוא הרשימה הארוכה של הדילמות שהגיבורים צריכים להתמודד איתם כדי להבטיח את הישרדותם. האם המלכה אסתר, הנשואה למלך פרס, צריכה לחשוף את זהותה? או להסתיר את זה? האם צריך דודו מרדכי להשתחוות להמן המענה? או לעמוד מולו. האם על יהודי פרס לנקוט נשק כדי להגן על עצמם? האם יש מגבלות על זכותם להילחם?

המלחמה שישראל מנהלת כיום מאופיינת באותו אופן. זאת אומרת, בשורה בלתי פוסקת של דילמות שישראל מתמודדת איתה. בכל שלב מופיעה בחירה חדשה וקשה, חיונית. החל מעצם המטרה של המלחמה הזו. וזה כפול: לשחרר את החטופים ולפרק את חמאס. האם המטרות הללו אינן סותרות? אלא אם כן הם יכולים להיות משלימים, בשל הצורך בלחץ צבאי על חמאס לשחרר את החטופים.

האם עלינו לקבל שחרור חלקי, או אפילו חלקי, של בני הערובה הללו? או לדרוש שכולם, ללא יוצא מן הכלל, ייכללו בהסכם אפשרי על גורלם. האם עלינו לשלם מחיר כלשהו על שחרורם? או שיש תנאים לא מקובלים? קווים אדומים. האם יש לספק סיוע הומניטרי לתושבי עזה? גם אם זה מלבה מלחמה ולעתים קרובות נופל לידי טרוריסטים. האם עלינו להימנע מנזק נלווה בכל מחיר? לפגיעה בבטיחות חיילינו ובניהול תקין של פעולות. חוץ מילדים, האם אזרחים בעזה באמת חפים מפשע? האם הם לא תמכו בחמאס ועבור רבים השתתפו או חגגו את מעשי הטבח ב-7 באוקטובר?

והרשימה ממשיכה. האם להתחיל במלחמה בצפון ישראל, נגד חיזבאללה? או פשוט להכיל את האויב. האם עלינו להתייצב בפני בית הדין הבינלאומי? או שלא. האם נקבל את פסק הדין שהיא תכריע? או להתעלם מזה. האם עלינו לנהל ועדת חקירה כעת? האם לערוך בחירות חדשות עכשיו? או לחכות עד שהמלחמה תסתיים. ובהמשך, האם יהיה צורך להפקיד את השליטה בעזה בידי הרשות הפלסטינית? או לממשל חדש בחסות מנהיגים מקומיים. אלא אם כן אתה שוקל פתרון של שתי מדינות. האם עלינו להיענות לדרישותיה של וושינגטון? או להפגין את העצמאות שלנו. האם בתפוצות יש לעודד עלייה? או יותר נכון לחזק קהילות יהודיות. אין תשובה חד משמעית לאף אחת מהשאלות הללו.