צרפת וספרד מתמודדות עם תפיסות חזקות של אנטישמיות בסקר ישראלי חדש

Yesterday 20:00

שלוש שנים לאחר התקפות 7 באוקטובר 2023, תפיסות ישראליות לגבי אירופה עברו שינוי משמעותי, כאשר החששות לגבי אנטישמיות כרוכות כעת מחדש בהערכה רחבה יותר של הקרבה הפוליטית והתרבותית של היבשת.

סקר שנערך בשנת 2026 על ידי קנטאר עבור הפורום האירופי באוניברסיטה העברית בירושלים מצא ש-54% מהנשאלים הישראלים זיהו את צרפת ואותה פרופורציה זיהתה את ספרד כאשר נשאלו אילו מדינות אירופיות הם רואים כאנטישמיות ביותר. הממלכה המאוחדת הגיעה לאחר מכן עם 29%.

המספרים מודדים תפיסות ולא הערכה אובייקטיבית של רמות אנטישמיות בכל מדינה. עם זאת, הם מצביעים על פער הולך ומתרחב בין העמדות הישראליות לדימוי של אירופה כשותפה פוליטית ותרבותית קרובה מסורתית.

תחושת ריחוק גוברת מאירופה

הסקר מציע שהשינוי חורג מעבר לתפיסות אנטישמיות. רק 18% מהנשאלים מתארים כעת את ישראל כקרובה יותר תרבותית ופוליטית לאירופה, בעוד ש-42% רואים את המדינה יותר בתוך הסphere המזרח התיכונית.

עמדות כלפי האיחוד האירופי גם נחלשו. רק 27% מהישראלים שנשאלו רואים את האיחוד האירופי כהצלחה, בהשוואה ל-57% בשנת 2022. בינתיים, 35% דחו את ההצהרה שהגוש יכול להיחשב בדרך כלל כהצלחה.

השינוי מגיע על רקע הידרדרות רחבה יותר ביחסים ובתפיסות בעקבות התקפות 7 באוקטובר והמלחמה שאחריה בעזה. ממשלות ואוכלוסיות אירופיות אימצו עמדות שונות לגבי הסכסוך, contributing to increasingly divergent perceptions on both sides.

גרמניה נשארת יוצאת דופן חשובה

על אף ההידרדרות הכוללת ברגשות, הישראלים לא רואים את כל המדינות האירופיות באותו האופן.

גרמניה זוהתה על ידי 43% מהנשאלים הישראלים כמדינה הנחשבת לידידותית כלפי ישראל, ואחריה הונגריה עם 37% ופולין עם 21%. הממצא מדגיש תמונה מורכבת יותר מאשר דחייה כללית של אירופה.

עמדת גרמניה בולטת במיוחד לאור הדגש הממושך של המדינה על אחריותה ההיסטורית לאחר השואה ועל יחסיה עם ישראל. במקביל, תפיסות ישראליות לגבי הנוף הפוליטי הפנימי של גרמניה נותרות מעורבות, עם חששות לגבי עליית הימין הקיצוני האלטנרטיבה לגרמניה שנרשמו גם בסקר.

ישראלים רואים את מדינתם כבטוחה יותר ליהודים

חלוקה בולטת נוספת נוגעת לתפיסות של ביטחון יהודי.

כ-71% מהישראלים שנשאלו אמרו שישראל היא מקום בטוח יותר ליהודים מאשר אירופה. התפיסה הזו מנוגדת לתשובות שנרשמו בקרב אירופאים בארבע המדינות שנבדקו על ידי המחקר: רק 25% מהנשאלים בצרפת, 27% מגרמניה, 24% מבריטניה ו-35% מפולין שיתפו את ההערכה שישראל בטוחה יותר ליהודים.

ההבדל מדגיש כמה הביטחון נתפס בצורה שונה בתוך ישראל ובאירופה, במיוחד לאחר שנים שסומנו במלחמה, פוליטיזציה והגברת החששות לגבי אנטישמיות.

מוסדות אירופיים גם תיעדו חששות נרחבים לגבי התופעה. סקר Eurobarometer של ועדת האיחוד האירופי מ-2026 מצא ש-55% מהאירופאים רואים באנטישמיות בעיה במדינתם, בעוד ש-47% מאמינים שהיא גדלה במהלך חמש השנים האחרונות.

חשש לגבי עתיד החיים היהודיים באירופה

הפסימיות הישראלית לגבי עתיד הקהילות היהודיות ביבשת גם עלתה.

על פי הסקר של 2026, 69% מהישראלים מאמינים שהמצב של יהודים באירופה יתדרדר, בהשוואה ל-53% בשנת 2022. התוצאה מציעה שהחששות לגבי אנטישמיות כבר לא נתפסות רק דרך עדשת מקרים מבודדים, אלא הולכות ומתרקמות כחלק משאלה רחבה יותר לגבי הפרספקטיבות ארוכות הטווח של החיים היהודיים באירופה.

התפיסה הזו מגיעה על רקע דאגות תיעודיות בקרב הקהילות היהודיות האירופיות עצמן. סקר נתמך על ידי האיחוד האירופי שפורסם בעבר מצא שחלקים גדולים מהנשאלים היהודים חוו או היו עדים לאנטישמיות ורבים מאמינים שהבעיה הפכה לנפוצה יותר.

זהות ישראלית מתחזקת, אך הבדלים נמשכים

הסקר גם מתעד שינוי ניכר באופן שבו הישראלים רואים את זהותם האישית.

בין היהודים הישראלים, 48% אמרו שהזהות הישראלית שלהם התחזקה בשלוש השנים שלאחר 7 באוקטובר, בעוד ש-10% בלבד אמרו שהיא נחלשה. התמונה הייתה שונה בין אזרחי ישראל הערבים: 37% אמרו שהתחושה שלהם שייכת לישראל נחלשה, בהשוואה ל-18% שאמרו שהיא התחזקה.

הניגוד מצביע על הבדלים משמעותיים בתוך החברה הישראלית עצמה. ההגדרה העצמית המזרח תיכונית המתרקמת של המדינה לא בהכרח מייצגת שינוי אחיד בכל קבוצות האוכלוסייה.

מערכת יחסים משתנה עם הפרויקט האירופי

בהתאם לכך, הממצאים מציעים כי התקופה שלאחר 7 באוקטובר שינתה יותר מתפיסת ישראל לגבי מדינות אירופיות בודדות. היא גם השפיעה על האופן שבו הישראלים מבינים את מקומם של מדינתם בעולם הרחב.

ציוני הדרך הגבוהים של צרפת וספרד בשאלת תפיסת האנטישמיות הם לכן אלמנט אחד מתוך תבנית רחבה יותר: ירידת האמון באיחוד האירופי, זיהוי מוגבר עם המזרח התיכון ופסימיות גוברת לגבי עתיד הקהילות היהודיות באירופה.

הסקר הובל על ידי פרופסור גיזלה דאכץ ונערך על ידי קנטאר. החלק הישראלי כלל 502 נשאלים מהאוכלוסייה הכללית, 250 ערבים ישראלים ו-251 משתתפים חרדים. באירופה, 1,000 אנשים נסקרו בכל אחת מצרפת, גרמניה, הממלכה המאוחדת ופולין. השוליים המדווחים של השגיאה היו 3.1%. העבודה בשטח בישראל התבצעה במאי 2026, בעוד שהסקרים האירופיים נערכו ביוני וביולי.

במקום לקבוע אילו מדינות אירופיות הן אובייקטיבית יותר או פחות אנטישמיות, התוצאות מציעות תמונת מצב של איך הישראלים תופסים כיום את אירופה. ההבחנה הזו חשובה: התפיסות עצמן יכולות להשפיע על יחסים דיפלומטיים, עמדות ציבוריות והתחושה של ביטחון המורגשת על ידי קהילות יהודיות משני צידי הים התיכון.