קובה מכחישה את האשמות האיום הביטחוני בעוד ארה"ב מגבירה את הלחץ

Monday 02 - 11:11

ממשלת קובה דחתה את ההאשמות לפיהן היא מהווה איום על ביטחון ארצות הברית, ומתעקשת שהיא מוכנה לשתף פעולה עם וושינגטון.

משרד החוץ הקובני פרסם הצהרה ביום שני הקוראת לדיאלוג והדגישה כי האי הקריבי אינו תומך ב"טרור". ההצהרה מגיעה על רקע עלייה חדה במתיחות לאחר חטיפתו של מנהיג ונצואלה ניקולס מדורו בחודש שעבר, שהייתה חלק ממאמצי הנשיא דונלד טראמפ לשליטה אמריקאית בחצי הכדור המערבי.

"העם הקובני והעם האמריקאי נהנים ממעורבות בונה, שיתוף פעולה חוקי ודו-קיום בשלום", נכתב בהצהרה מהוואנה.

"קובה מאשררת מחדש את נכונותה לקיים דיאלוג מכבד והדדי, המכוון לתוצאות מוחשיות, עם ממשלת ארצות הברית, המבוסס על אינטרס הדדי ומשפט בינלאומי".

ההצהרה הגיעה שעות לאחר שטראמפ אמר כי חודשו הקשר הדיפלומטי עם קובה, וציין כי ממשלו מדבר עם "האנשים הבכירים ביותר" בממשלת קובה.

"קובה היא מדינה כושלת במשך זמן רב. אבל עכשיו אין לה את ונצואלה שתתמוך בה", אמר טראמפ לכתבים בשעות הלילה המאוחרות ביום ראשון.

ונצואלה הייתה ספקית האנרגיה העיקרית של קובה, אך מאז שהכוחות האמריקאים הפילו את מדורו, זרימת הנפט לאי כמעט נעצרה.

ארה"ב גם יירטה ותפסה מכליות נפט ונצואליות בקריביים - צעד שלטענת המבקרים הוא פיראטיות.

מעבר לאספקת הנפט, לקובה היו יחסים כלכליים וביטחוניים הדוקים עם ממשלתו של מדורו. כמעט 50 חיילים קובנים נהרגו במהלך חטיפתו של מנהיג ונצואלה.

ממשל טראמפ גם לחץ על מקסיקו להפסיק לספק לקובה נפט. מצור אנרגיה מוחלט עלול להוביל למשבר הומניטרי חמור במדינה.

וושינגטון ניהלה יחסים עוינים עם הוואנה מאז עלייתו של הנשיא המנוח פידל קסטרו לאחר המהפכה הקומוניסטית שהפילה את המנהיג הסמכותי הנתמך על ידי ארה"ב, פולגנסיו בטיסטה, בשנת 1959.

בשנת 2021, במהלך כהונתו הראשונה, טראמפ מנה את קובה כ"מדינה שנותנת חסות לטרור".

בשבוע שעבר, פרסם הבית הלבן תזכיר המגדיר את ממשלת קובה כ"איום יוצא דופן וחריג" על ארה"ב.

המסמך האשים את הוואנה בהתייעצות עם "גורמים זדוניים", כולל סין ורוסיה. זאת למרות שארצות הברית עצמה מבקשת לשפר את היחסים עם מוסקבה ובייג'ינג. אסטרטגיית הגנה לאומית אמריקאית שפורסמה לאחרונה המעיטה בחשיבותם של השניים כאיום ביטחוני.

"המשטר הקובני ממשיך להפיץ את רעיונותיו, מדיניותו ופרקטיקותיו הקומוניסטיות ברחבי חצי הכדור המערבי, ומאיים על מדיניות החוץ של ארצות הברית", נכתב בתזכיר הבית הלבן.

ביום שני, ממשלת קובה הכחישה את ההאשמות הללו, והדגישה כי היא אינה מארחת בסיסים צבאיים או מודיעיניים זרים.

"קובה מצהירה באופן חד משמעי כי היא אינה מחסה, תומכת, מממנת או מתירה ארגוני טרור או קיצוניים", נמסר בהצהרה ממשרד החוץ.

"מדינתנו מקיימת מדיניות של אפס סובלנות כלפי מימון טרור והלבנת הון, ומחויבת למניעה, גילוי ומאבק בפעילויות פיננסיות בלתי חוקיות, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים".

ההצהרה מייצגת ריכוך גוונים מצד ממשלה באמריקה שמייצגת זה מכבר התנגדות לארה"ב.

בעוד שארה"ב דחפה בגלוי לשלוט בתעשיית הנפט העצומה של ונצואלה, טראמפ רמז כי דרישתו העיקרית מקובה קשורה ליחס לקובנים-אמריקאים - קהל בוחרים גדול עבור מפלגתו הרפובליקנית במדינת פלורידה.

"הרבה אנשים שחיים במדינה שלנו זוכים ליחס גרוע מאוד מקובה", אמר טראמפ לכתבים ביום ראשון.

"כולם הצביעו עבורי, ואנחנו רוצים שיתייחסו אליהם היטב. היינו רוצים שהם יחזרו לבית במדינתם, שם לא ראו את משפחתם, את ארצם במשך עשורים רבים".

מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, ממוצא קובני וסנאטור לשעבר מפלורידה, מקדם גישה נוקשה כלפי אמריקה הלטינית.

ביום ראשון אמר האפיפיור ליאו שהוא מודאג מהמתחים הגוברים בין ארה"ב לקובה.

"אני מהדהד את המסר של הבישופים הקובנים, ומזמין את כל הצדדים האחראים לקדם דיאלוג כן ויעיל, על מנת להימנע מאלימות ומכל פעולה שעלולה להגביר את סבלם של העם הקובני היקר", אמר האפיפיור בפוסט ברשתות החברתיות.