קרא את העיתונים הארציים ליום חמישי, 20 ביוני, 2024

ביקוש מוגבר לחינוך פרטי במרוקו

בתי ספר פרטיים במרוקו עדים לעלייה משמעותית בפופולריות שלהם, במיוחד בקרב צעירים, לפי סקר שערכה קרן Sonergia. הסקר הראה כי 50% מהמשתתפים העדיפו חינוך פרטי לילדיהם אם היכולות היו זמינות, בעוד 47% הביעו את העדפתם לחינוך ציבורי, בעוד 3% הביעו את עמדתם המתלבטת.

תוצאות הסקר הראו כי צעירים בין הגילאים 18-24 נוטים מאוד לחינוך פרטי, בשיעור של 61%, לעומת 37% המעדיפים חינוך ציבורי. נטייה זו לחינוך פרטי פוחתת עם הגיל; קבוצת הגיל שבין 25 ל-34 שנים העדיפה חינוך פרטי בשיעור של 54%, ואחריה הקבוצה בין 35 ל-44 שנים בשיעור של 52%.

מצד שני, קבוצות גיל מבוגרים נוטות לחינוך ציבורי. הסקר הראה כי 62% מהמשתתפים מעל גיל 65 העדיפו את החינוך הציבורי, בעוד האחוז הגיע ל-60% בקרב קבוצת הגיל שבין 55 ל-64 שנים, וירד ל-48% בקרב הקבוצה בין 45 ל-54.

הסקר גם גילה שנשים נוטות להעדיף חינוך פרטי יותר מגברים, ב-59% לעומת 41%. בנוסף, הקבוצות החברתיות-מקצועיות הגבוהות יותר (קטגוריות A ו-B) מעדיפות חינוך פרטי עד 67%.

למרות הביקוש הגובר לחינוך פרטי, הכולל כיום כ-20% מהתלמידים במרוקו, החינוך הציבורי עדיין שומר על הנתח הגדול ביותר, בעיקר באזורים הכפריים הסובלים מרשת בתי ספר פרטיים חלשה.

הבוקר

שערורייה סביבתית מטלטלת את מגזר הפסולת הרפואית במרוקו

שערורייה גדולה פרצה במגזר הפסולת הרפואית במרוקו, כאשר ועדות מעורבות חשפו הפרות חמורות שבוצעו על ידי חברות המתקשרות עם בתי חולים ציבוריים, לאחר שהשתמשו במכונות מתקדמות לטיפול בפסולת זו, אך למעשה הם השליכו אותה באופן בלתי חוקי למזבלות.

לפי מקורות באל-סבאח, חברות עם עסקאות בהיקף של מאות מיליונים לטיפול בפסולת רפואית השליכו פסולת זו למזבלות במקום לטפל בה כפי שנקבע בספר הסובלנות. ביקורים מפתיעים של ועדות מעורבות חשפו סצנות מחרידות של הצטברות טונות של פסולת רפואית לא מטופלת, בין ריחות רעים המהווים סכנה סביבתית גדולה.

התברר כי החברות המעורבות קיבלו אזהרות קודמות ממשרד הבריאות בשל הפרותיהן, אך הן המשיכו בהפרות ללא תשומת לב. הוועדות המעורבות מצאו פערים גדולים בעיבוד הרשומות ובהפעלת מכונות מותאמות אישית, מה שמעיד על חוסר הרצינות של החברות בעמידה בתקנים סביבתיים ומשפטיים.

שערורייה זו משקפת התעלמות בוטה מבריאות האזרחים והמשאבים הציבוריים, וקוראת להתערבות שיפוטית מיידית כדי לחייב את האחראים להפרות אלו. צפוי כי דו"ח הוועדות המעורבות יוגש לרשויות הרלוונטיות לנקיטת האמצעים המשפטיים הנדרשים לשמירה על איכות הסביבה ובריאות האזרחים.

הבוקר

המומנטום הבינלאומי גובר כדי לתמוך בהצעת האוטונומיה המרוקאית בסהרה

עבודתה של הוועדה העשרים וארבעה של האו"ם הייתה עדה לתמיכה רחבה והולכת וגוברת בהצעת האוטונומיה המרוקאית בסהרה, שכן היוזמה זכתה לתמיכה של מספר רב של מדינות מיבשות שונות, מה שמשקף את רצינותה ויכולתה לפתור. הסכסוך האזורי רב השנים.

מאז תחילת עבודת הוועדה בעשירי לחודש, זכתה היוזמה המרוקאית לתמיכה בולטת ממדינות רבות. בהתפתחויות האחרונות, חוף השנהב אישרה את תמיכתה המלאה ביוזמה המרוקאית לאוטונומיה בסהרה, ותיארה אותה כ"פתרון מבוסס הסכמה" להשגת הסדר סופי של הסכסוך הזה.

בהתערבותו בפני הוועדה, שיבח השגריר והנציג הקבוע של חוף השנהב באו"ם, Tiemoko Morico, את התאימות של היוזמה לאמנת האומות המאוחדות ולחוק הבינלאומי, בנוסף להחלטות מועצת הביטחון והעצרת הכללית מאז 2007. מוריקו הדגישה את חשיבות האמינות של הפתרון המרוקאי המבוסס על העברת סמכויות חשובות ומרובות עבור תושבי הסהרה המרוקאית, והצביעה על היתרונות הכלכליים והחברתיים שצבר האזור הודות להשקעות הגדולות שהשיקה מרוקו מאז. 2015 במסגרת המודל החדש של פיתוח כלכלי.

שגריר חוף השנהב שיבח גם את ההתקדמות שעשתה מרוקו בתחום זכויות האדם, שזכתה לשבחים ממועצת הביטחון, במיוחד את החלטה 2703. הוא הדגיש את התפקיד החשוב שמילאו שתי הוועדות האזוריות של המועצה הלאומית לזכויות אדם בלאיון ו דכלה, ושיתוף הפעולה המלא של מרוקו עם המשרד של הנציב העליון לזכויות אדם וגופים של ארצות הברית.

בנין מצדה בירכה על יוזמת האוטונומיה המרוקאית, והדגישה בהתערבותו של שגרירה, מארק הרמן עראבה, בפני הוועדה את האמינות והרצינות של התוכנית המרוקאית, ואת מידת התאמתה להחלטות מועצת הביטחון. עראבה הדגישה את התמיכה הבינלאומית הרחבה לה זוכה היוזמה, במיוחד ממדינות אפריקה, ערביות ואמריקה הלטינית שפתחו קונסוליות כלליות בלאיונה ובדכלה.

אירועים מרוקאים

משבר המים במרוקו: אתגרים וסיכויים עתידיים

מרוקו סובלת ממשבר מים מחריף כתוצאה מבצורת ושינויי אקלים, המפעילים לחץ גדול על אספקת המים ועתודות הסכרים הלאומיות. זאת במקביל לעלייה בביקוש למים מצד האוכלוסייה והמרקם הכלכלי הלאומי, מה שמגביר את האתגרים העומדים בפני המדינה בניהול משאבי המים שלה.

דו"ח אחרון על מחקר פרוספקטיבי של עתיד הביקוש למים במהלך 25 ​​השנים הבאות חשף שהביקוש למים בכמה אגני מים, כמו בוגרג, צ'אויה ואגן מולואה, יהיה עד לעלייה ניכרת. אגנים אלו נחשבים חיוניים למרקם הכלכלי הלאומי ותלויים במידה רבה במים לצורך תהליכי הייצור שלהם.

המחקר, שנערך במסגרת תכנית האב לפיתוח משולב של משאבי מים עד שנת 2050, הראה כי הביקוש למים במגזרי התיירות, התעשייה והנדל"ן יגדל באופן משמעותי. באגן בוגרג וצ'אויה, הביקוש למים צפוי להגיע ל-104 מיליון מ"ק בשנה, מה שמחייב יישום של פרויקטי מים חדשים והסתמכות על מקורות מים לא קונבנציונליים כמו התפלת מי ים וטיפול בשפכים.

אירועים מרוקאים

היעדרותה של מרוקו משתי ועידות בינלאומיות מעלה שאלות לגבי האסטרטגיה הפוליטית שלה

היעדרותה של מרוקו משני אירועים בינלאומיים בולטים בהנחיית שתי מדינות אירופיות העלה שאלות רבות לגבי האסטרטגיה הפוליטית הזרה שלה. האירוע הראשון היה פסגת ה-G7, שנערכה באיטליה, והשתתפו בה מנהיגים ממדינות מגרב כמו תוניסיה, אלג'יריה ומאוריטניה. האירוע השני הוא ועידת השלום הבינלאומית לאוקראינה, שהתקיימה בשוויץ, בהשתתפות נציגי יותר ממאה מדינות.

בפסגת ה-G7, אותה חגג ראש ממשלת איטליה, התמקדה ההצהרה הסופית בתמיכה מלאה באוקראינה במלחמתה נגד רוסיה. אלג'יריה בלטה בוועידה זו בנוכחות נשיאה, למרות הברית החזקה של ארצו עם רוסיה. בוועידה זו הוחלט להעניק לאוקראינה הלוואה פיננסית של חמישים מיליארד דולר, שהוקצה לחיזוק יכולותיה הצבאיות תוך שימוש בנכסים פיננסיים רוסיים מוקפאים. החלטה זו זוכה להתנגדות נחרצת של רוסיה, ומעמידה את אלג'יריה בעמדה מביכה כלפי בעלת בריתה, מוסקבה.

בעוד שחלקם ראו את היעדרותה של מרוקו משני אירועים גלובליים אלה כדחיקה לשוליים על ידי הגופים המארגנים, אחרים סברו כי היעדרות זו משקפת את יציבותה של מרוקו בעמדתה הנייטרלית ביחס למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. זה מגיע למרות הלחץ שמופעל עליו לנקוט עמדה מול רוסיה לטובת אוקראינה והמערב. איתנות זו ממחישה את רצונה הטוב של מרוקו כלפי רוסיה, ומחזקת את מעמדה העצמאי בזירה הבינלאומית.

משקיפים סבורים שהעמדה המרוקאית נראית ברורה ונועזת יותר בהשוואה לעמדתה של אלג'יריה, שמנסה לאזן את האינטרסים שלה עם המערב ורוסיה. איזון קריטי זה עשוי להוביל להשלכות גדולות על יחסי אלג'יריה עם מוסקבה, במיוחד לאחר שנשיאה השתתף בקבלת החלטות הפוגעות באינטרסים הרוסיים.

מדע

מקרי מוות ונעדרים בקרב עולי רגל מרוקאים בערפאת

יום הדוכן בהר ערפאת היה עד לרישום הרוגים ונעדרים רבים בקרב עולי רגל מרוקאים, מה שעורר דאגה ושאלות לגבי צעדי המניעה שננקטו. הסיבות למוות נובעות מאי עמידה באזהרות שנשלחו על ידי הרשויות הסעודיות והופצו על ידי משרד ההקדשים והעניינים האסלאמיים לעולי הרגל המרוקאים בנוגע לטמפרטורות גבוהות ולסכנתן לשלומם ובריאותם של עולי הרגל.

השלטונות הסעודים אישרו כי מקרי המוות לא נבעו מריסה, תאונות דרכים או שריפה, אלא כתוצאה מתשישות חום וחוסר הערכה למאמץ הפיזי ולמצב הבריאותי של עולי הרגל. השלטונות הסעודים סיפקו סידורים גדולים ואמצעים לוגיסטיים הדרושים להתערבות במצבי חירום, לרבות נוכחות של יחידות מיוחדות הנבדלות בציוד המתקדם שלהן, מדי הקרב והנשק שלהן, כדי לצמצם כל סכנה אפשרית.

בין ההרוגים הייתה אישה מקזבלנקה רבתי שסבלה מתשישות לאחר שטיפסה על הר הרחמים וחזרה ברגל למוזדליפא, ואישה נוספת מהעיר פאס. כמו כן, נרשמו מקרי מוות נוספים עם החזרה למחנה המרוקאי במינה עקב לחץ חום.

מקורות הצביעו על השפעת הפתוות של כמה משפטנים דתיים למחצה על עולי הרגל, במיוחד לגבי הטיפוס להר אלרחמה ומסגד נמרה. יש עדיין נעדרים שלא חזרו למחנה מינה או לעיר הקודש מכה שלושה ימים לאחר שובם. מה שמקשה על זיהוי נעדרים הוא האפשרות שהם עלולים לאבד את התג שלהם, מה שעשוי לדרוש זמן רב לזיהוים.

האיחוד הסוציאליסטי

שר הפנים הספרדי משבח את התיאום המצוין עם מרוקו במבצע "שלום 2024"

שר הפנים הספרדי, פרננדו גרנדה מרלסקה, הביע את הערכתו על "התיאום המצוין" בין ארצו למרוקו במסגרת תהליך "שלום 2024" לקבלת מרוקאים מהעולם. בהצהרותיו לעיתונות במהלך ביקורו בנמל אלגסירס, שיבח מרלסקה את המאמצים המשותפים שעשו שתי המדינות להבטיח את הצלחת המבצע הזה.

השר הספרדי הדגיש כי מרוקו וספרד סיפקו אמצעים חשובים וגייסו את כל משאבי האנוש הרלוונטיים כדי להבטיח התנהלות חלקה של התהליך. הוא הוסיף כי הצוותים שהתגייסו למטרה זו עושים "עבודה יוצאת דופן" כדי להבטיח את המשך הצלחת המבצע, וציין כי תיאום טוב בין הרשויות במרוקו לספרד יאפשר ללא ספק את מספר השיא של נוסעים וכלי רכב הצפויים במהלך מבצע זה. מנוהל בצורה הטובה ביותר.

קרן מוחמד החמישי לסולידריות השיקה, תחת נשיאותו בפועל של הוד מלכותו המלך מוחמד השישי, את המהדורה העשרים וארבע של מבצע "מרבה" לקליטת מרוקאים המתגוררים בחו"ל, החל מה-5 ביוני ועד ה-15 בספטמבר הבא.

במסגרת זו פתחה הקרן את מבצע "מרבה" בנקודות קליטה שונות בתוך ומחוץ למרוקו בצרפת, ספרד ואיטליה, במטרה ללוות ולסייע לחברי הקהילה בשלבי ההגעה והחזרה למרוקו וממנה. זאת במקביל לשאר ההסדרים והצעדים שנקטו הגורמים המעורבים בביצוע המבצע.

ההצהרה של היום

גידול שיא בהכנסות ממכס וממס עקיף לשנת 2023

מחלקת המכס והמיסים העקיפים דיווחה כי הכנסות המכס לשנת 2023 הסתכמו ב-132.6 מיליארד דירהם, בהשוואה ל-131 מיליארד דירהם ב-2022, המהווים שיעור צמיחה של 12%.

דו"ח הפעילות השנתי לשנת 2023, שהוצא על ידי מינהל המכס והמיסים העקיפים, הראה כי הכנסות המכס השיגו "שיא חסר תקדים". הדו"ח הסביר כי ביצועים אלה נובעים בעיקר מהגידול בהכנסות ממכס יבוא והתפתחות המס הפנימי על צריכה, בעיקר על טבק מיוצר.

מהדוח עולה כי ההכנסות הרשומות עלו על צפי חוק המימון לשנת 2023 ב-128%, כלומר גידול של 15.9 מיליארד דירהם.

חלקו של מס ערך מוסף בסך הכנסות התקציב לשנת 2023 ירד בשני נקודות אחוז, ועבר מ-63% בשנת 2022 ל-61% בשנת 2023. גם ההכנסות ממס ערך מוסף היו עדות לירידה של 3.2% לעומת שנת 2022, להגיע ל-75.3 מיליארד דירהם בהשוואה ל-77.8 מיליארד דירהם בשנה שעברה.

ההצהרה של היום

מרוקו מתקדמת במדד יעדי הפיתוח בר קיימא לשנת 2024

מרוקו עשתה התקדמות מדהימה במדד יעדי הפיתוח בר קיימא לשנת 2024, ועלתה למקום ה-69 בעולם לאחר שדורגה במקום ה-70 בשנה שעברה. התקדמות זו באה במסגרת המדד שכלל 135 מדינות מתוך 193 מדינות חברות באו"ם, שעבורן יש מספיק נתונים כדי להעריך לפחות 80% מהאמצעים הנדרשים.

על פי דו"ח המדד שהוציא רשת הפתרונות לפיתוח בר קיימא של האו"ם, מרוקו דורגה במקום השני באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, עם ציון של 70.85 נקודות מתוך 100. שיעור זה עולה על הממוצע הערבי של 67.1 נקודות. תוניסיה עמדה בראש רשימת המדינות באזור, מדורגת 60 בעולם, בעוד איחוד האמירויות הערביות דורגה 70 בעולם והשלישית בעולם הערבי, אחריה אלג'יריה, מדורגת 71, לאחר מכן מצרים, מדורגת 83, וירדן, מדורגת 85.

מרוקו השיגה תוצאות מעורבות ב-17 יעדי הפיתוח בר-קיימא שאומצו על ידי הקהילה הבינלאומית כחלק מסדר היום לפיתוח בר קיימא לשנת 2030. הקמת שותפויות להשגת יעדים. מרוקו גם בדרך להשגת היעד של תעשייה, חדשנות ותשתיות.

עם זאת, מרוקו מתמודדת עם אתגרים בהשגת היעדים של אפס רעב, עבודה הגונה וצמיחה כלכלית, ערים וקהילות ברי קיימא ופעולת אקלים. היא גם סובלת מקיפאון בהשגת יעדי השוויון בין המינים, מים נקיים ותברואה, דפוסי צריכה וייצור ברי קיימא, חיים מתחת למים, חיים ביבשה, שלום, צדק ומוסדות חזקים.

מסר האומה