תוכנית "מועצת השלום" של טראמפ נדחתה על ידי המעצמות הגדולות
מאמציו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעקוף את האומות המאוחדות עם הקמת "מועצת שלום" חדשה עוררו ספקנות נרחבת בקרב מעצמות גדולות בעולם, שרבות מהן דחו את הרעיון וחזרו על מחויבותן למערכת האו"ם בת עשרות השנים. מה שהוצג בתחילה כיוזמה מוגבלת המתמקדת בפיקוח על עתידה של עזה התפתח להצעה שאפתנית הרבה יותר, ועוררה חששות לגבי כוונתה להתחרות או אפילו להחליף את מועצת הביטחון של האו"ם.
תוכניתו של טראמפ דמיינה קבוצה קטנה של מנהיגי עולם, בראשותו, שתפקידה להנחות את השלבים הבאים של הפסקת האש בעזה. עם זאת, הרעיון התרחב במהירות לגוף שיכול לתווך בסכסוכים ברחבי העולם, צעד שמתפרש באופן נרחב כניסיון לערער את סמכותה של מועצת הביטחון על שלום וביטחון בינלאומיים. מחלוקת נוספת התעוררה עקב אמנת המועצה, המעניקה לטראמפ זכות וטו על החלטות וחברות ומאפשרת לו להישאר כיו"ר עד שיבחר לפרוש מתפקידו.
מזכיר המדינה מרקו רוביו ביקש להמעיט בחששות, ואמר למחוקקים כי המוקד המיידי של המועצה נותר עזה והתעקש כי היא אינה מיועדת להחליף את האו"ם. הוא טען כי תפקידו של האו"ם בעזה הוגבל במידה רבה לסיוע הומניטרי. עם זאת, דבריו הפומביים של טראמפ, המצביעים על כך שהמועצה עלולה בסופו של דבר להחליף את האו"ם, עוררו התנגדות בקרב בעלי ברית ויריבים כאחד וגררו התנגדות נחרצת מצד פקידי האו"ם.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הדגיש כי האחריות לשלום וביטחון עולמיים מוטלת באופן מוחלט על האו"ם, ובמיוחד על מועצת הביטחון, שהחלטותיה מחייבות על פי המשפט הבינלאומי. הוא הדגיש כי אף קואליציה חלופית אינה יכולה לחייב מבחינה חוקית ציות אוניברסלי בענייני שלום וביטחון. רגשות דומים הדהדו בהצהרות דיפלומטיות ובדיונים פרטיים, כאשר ממשלות רבות רואות ביוזמת טראמפ אתגר לסדר הבינלאומי שלאחר מלחמת העולם השנייה.
אנליסטים אומרים כי היקף ההצעה המורחב פגע באטרקטיביות שלה. ריצ'רד גואן מקבוצת המשברים הבינלאומית ציין כי מדינות שהיו פתוחות בתחילה לתמוך ביוזמה המתמקדת בעזה הפכו לחשדניות ככל שהמועצה החלה להידמות לפלטפורמה שבמרכזה שאיפותיו הגלובליות של טראמפ. לדברי גואן, מנדט צר יותר המוגבל לעזה היה עשוי למשוך השתתפות אירופאית רחבה יותר.
שחקנים מרכזיים בעולם, כולל סין, צרפת, רוסיה ובריטניה, סירבו או נמנעו מלאותת על כל כוונה להצטרף למועצה, וכך גם מדינות כלכליות כבדות כמו יפן וגרמניה. המתיחות הדיפלומטית התעצמה עוד יותר כאשר ההזמנות להצטרף הגיעו במקביל לדבריו השנויים במחלוקת של טראמפ על גרינלנד ואזהרות שהופנו כלפי בעלות ברית אירופאיות, מה שגרם לנזיפות חריפות מצד קנדה, דנמרק ואחרות. למרות שטראמפ ריכך מאוחר יותר את עמדתו כלפי גרינלנד, הפרק הוסיף לחוסר הנוחות סביב היוזמה.
באירופה, המנהיגים היו מפורשים בהתנגדותם. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר אישרר מחדש את מחויבותה של בריטניה לאו"ם במהלך שיחות עם גוטרש בלונדון, בעוד צרפת, ספרד וסלובניה הביעו חששות בנוגע לחפיפת מנדטים וסכסוכים עם מסגרת האו"ם. נשיא צרפת עמנואל מקרון הזהיר כי ההצעה מעלה שאלות רציניות לגבי עקרונות ומבנה האו"ם, בעוד ספרד התנגדה הן להדרת הרשות הפלסטינית והן לפעולת הגוף מחוץ לחסות האו"ם.
ההתנגדות הייתה חזקה באותה מידה בקרב יריבותיה של ארה"ב. שגריר סין באו"ם, פו קונג, דחה כל גישה המאפשרת למדינה אחת להכתיב את התוצאות, וקרא במקום זאת לחיזוק האו"ם ולאשרר מחדש את תפקידה החיוני של מועצת הביטחון. הוא הזהיר מפני עקיפת האו"ם באמצעות מנגנונים חלופיים.
עד כה, רק כ-26 מתוך כ-60 מדינות שהוזמנו הצטרפו למועצה, בעוד שמספר מדינות אירופאיות סירבו. הודו טרם קיבלה החלטה סופית, והזמנתו של ראש ממשלת קנדה בוטלה. ארגוני זכויות אדם הביעו ביקורת חריפה, כאשר מבקרים תיארו את היוזמה כחסרת אמינות והזהירו כי היא מסתכנת בהחלשת מוסדות רב-צדדיים במקום לפתור סכסוכים.
שמונה מדינות בעלות רוב מוסלמי שהצטרפו פרסמו הצהרה משותפת שהתמקדה באופן צר בעזה ובתמיכה במדינה פלסטינית, ובעיקר הימנעו מכל תמיכה בחזון הגלובלי הרחב יותר של טראמפ. משקיפים טוענים כי הדבר משקף ניסיון פרגמטי לעסוק בעזה במקום לתמוך בארגון מחדש גורף של הדיפלומטיה הבינלאומית. למרות הטלטלה, אנליסטים נותרו בספק אם היוזמה מהווה איום רציני לטווח ארוך על האו"ם.
-
16:03
-
16:00
-
15:45
-
15:40
-
15:30
-
14:52
-
14:06
-
13:45
-
13:29
-
11:32
-
11:32
-
11:17
-
11:17
-
11:08
-
11:07
-
11:07
-
10:57
-
10:56
-
10:56
-
10:56
