- 16:14אזרבייג'ן ומרוקו: חיזוק קשרי דרום-דרום בעולם מפולג
- 15:30רכבת אל-בוראק המהירה המרוקאית במרכז הדיונים בבייג'ינג
- 15:21מרוקו משיקה ייצור של כלי רכב משוריינים WhAP: נקודת מפנה אסטרטגית לתעשיית הביטחון
- 15:02מוחמד השישי מביע סולידריות עם דונלד טראמפ בעקבות השיטפונות הקטלניים בטקסס
- 14:45פיץ' מעלה את תחזית הצמיחה שלה למרוקו ל-4.5% בשנת 2025, בהתבסס על חקלאות והשקעות
- 14:14שיתוף פעולה חקלאי: מרוקו וארצות הברית מתקדמות לקראת שותפות מובנית
- 14:00מרוקו מבססת את עצמה כמרכז השקעות אזורי מוביל
- 10:00מרוקו בין עשרת המדינות האפריקאיות המובילות מבחינת תיעוש ירוק
- 09:15עומר חג'ירה מבקר בוורשה כדי לחזק את הסחר בין מרוקו לפולין
עקבו אחרינו בפייסבוק
המדיניות האפריקאית של מרוקו: אסטרטגיה דיפלומטית שהומצאה מחדש
מרוקו, על ידי תמיכה בתנועות שחרור לאומיות, הצליחה ליצור בריתות מוצקות באפריקה, מה שחיזק את תפקידה האסטרטגי ביבשת. עמדה זו אפשרה לממלכה להגדיר מחדש את יחסיה הבינלאומיים בהתבסס על סוגיית הסהרה, והשפיעה על עמדתן של מדינות אפריקה בסכסוך זה. על פי מחקר שפורסם במגזין Lixus, מרוקו עיצבה את יחסיה הדיפלומטיים על פי גורמים פנימיים, כמו המערכת הפוליטית והיכולת הצבאית שלה, וגורמים חיצוניים, כמו ההקשר הגיאופוליטי העולמי והדינמיקה של היחסים הבינלאומיים.
לסכסוך בסהרה, שהתרחש בשנות ה-70, הייתה השפעה רבה על היחסים הבינלאומיים של מרוקו. בימיה הראשונים, תמיכת המשטרים האלג'יריים ולובים בחזית פוליסריו אפשרה לזה האחרון להשתלט על יבשת אפריקה. עם זאת, ההתפתחויות הגיאופוליטיות של שנות ה-90 הובילו לכיוון מחדש של עמדות אפריקאיות, הפחיתו בהדרגה את התמיכה בפוליסריו והציעו למרוקו הזדמנות לחזק את יחסיה עם מדינות אפריקאיות רבות ולשכנע את האחרונות לסקור את עמדתן לקראת ביקור בסהרה.
מאז עצמאותה, מרוקו תמיד שמה את שאלת השלמות הטריטוריאלית בלב מדיניות החוץ שלה, במיוחד באפריקה. לאחר העצמאות, היא התקדמה לחיזוק קשריה עם מדינות אפריקאיות מתקדמות, למרות אתגרים אידיאולוגיים, על ידי תמיכה בתנועות שחרור והתנגדות לאימפריאליזם הקולוניאלי. תמיכה זו במטרת העצמאות באפריקה הייתה מרכיב מרכזי בדיפלומטיה המרוקאית, וסייעה לחזק את השפעתה ביבשת.
פרישתה של מרוקו מארגון האיחוד האפריקאי ב-1984 סימנה נקודת מפנה חשובה ביחסיה עם אפריקה. החלטה זו אפשרה לממלכה להעריך מחדש את מדיניותה האפריקאית, להגביר את שיתוף הפעולה עם מדינות רבות ולקבל, ברוב המקרים, תמיכה בשלמותה הטריטוריאלית. שינוי אסטרטגי זה היה גורם מפתח בשכנוע מדינות אפריקאיות רבות לבחון את עמדתן לגבי הסכסוך בסהרה, תוך קבלת החלטות טובות יותר למרוקו.