- 14:00נשיא קומורו משבח את השותפות האסטרטגית עם מרוקו בציון 50 שנה לעצמאות
- 13:00מרוקו בלב פסגת אפריקה-ספרד: לקראת שותפות חדשה בין אפריקה לאירופה
- 11:30רבאט ומוסקבה מאשררות מחדש את חוזק היחסים ביניהן לקראת הצבעה מכרעת באו"ם בנושא סהרה מרוקאית
- 10:45מרוקו מחזקת את עליונותה האווירית לצד צרפת עם ה-F-16 Viper
- 09:54מחזקת יכולות מודיעין עם עסקת לוויינים מתקדמת
- 09:12השתתפות הכוחות המזוינים המלכותיים בחגיגות העצמאות של קומורו: סמל רב עוצמה לדיפלומטיה האפריקאית של מרוקו
- 07:45סוגיית הסהרה המרוקאית מדגישה את פסגת טראמפ
- 11:18דו"ח: מרוקו עולה ברמה הגלובלית, מדורגת במקום ה-39 בין המדינות הטובות בעולם
- 10:42מרוקו ומדינות אמריקה הלטינית: שינויים אסטרטגיים מחזקים את עמדתה של מרוקו בנושא הסהרה
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו מדורגת במקום העשירי בהשקעות פרטיות באפריקה ב-2024
בשנת 2024, מרוקו משכה השקעות פרטיות בשווי 0.87 מיליארד דולר, ומיצבה את עצמה במקום העשירי בין עשר המדינות האפריקאיות האטרקטיביות ביותר להשקעות במגזר הפרטי. ביצועים אלה משקפים את האטרקטיביות ההולכת וגוברת של הממלכה במונחים של השקעות פרטיות, אם כי הפער עם המדינות המובילות ביבשת נותר בולט.
המובילה בתחום זה היא דרום אפריקה, שמשכה השקעות פרטיות בהיקף של 5.07 מיליארד דולר, ואחריה ניגריה (3.96 מיליארד דולר), מצרים (3.37 מיליארד דולר) ואתיופיה (2.29 מיליארד דולר). מדינות אחרות כמו חוף השנהב (2.18 מיליארד דולר), קניה (1.7 מיליארד דולר), גינאה (1.5 מיליארד דולר) ומוזמביק (1.32 מיליארד דולר) משלימות את התמונה של מדינות אפריקה שמקבלות השקעות פרטיות משמעותיות.
מרוקו, עם השקעותיה בהיקף של 0.87 מיליארד דולר, בולטת אפוא בקבוצת מדינות זו, כשהיא חורגת מהענקים הכלכליים של היבשת. עם זאת, מעמדה נותר מכובד בהשוואה למדינות אחרות כמו קמרון (0.8 מיליארד דולר), מה שמעיד על מוצקות היוזמות הכלכליות שלה.
לפי הבנק העולמי, מדינות אפריקה שמדרום לסהרה צריכות להשקיע כ-7.1% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP) שלהן מדי שנה כדי להשיג את יעדי הפיתוח בר-קיימא (SDGs). עם זאת, ההשקעות השוטפות מייצגות רק 3.5% מהתמ"ג, מה שמראה את היקף המאמץ הדרוש להשגת יעדים אלו.
בשנת 2024 נרשמה גם גיוס שיא על ידי חברת הפיננסים הבינלאומית (IFC), שגייסה 22.5 מיליארד דולר, עלייה של 50% בהשוואה לשנת 2023. חלק גדול מהכספים הללו הופנה לפרויקטים בקנה מידה גדול באפריקה, בעיקר באפריקה מגזרי האנרגיה המתחדשת, הבריאות, החקלאות והתשתיות הדיגיטליות.
מימון תשתיות באפריקה נותר בראש סדר העדיפויות. הקרן לפיתוח אפריקה מעריכה שהאזור יזדקק ל-130 עד 170 מיליארד דולר בשנה כדי לענות על צורכי התשתית שלו. עם זאת, פער מימון של כ-100 מיליארד דולר נמשך מדי שנה, מה שמדגיש את האתגר של סגירת פער זה.
בהקשר זה, תאגיד הפיננסים הבינלאומי, חבר בקבוצת הבנק העולמי, ממלא תפקיד מפתח בהגברת ההשקעות הפרטיות באפריקה, תמיכה בצמיחה כלכלית ובפיתוח בר קיימא באמצעות מימון ויוזמות אסטרטגיות.
תגובות (0)