- 11:11מרוקו וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) מחזקות את שיתוף הפעולה לתמיכה בדיג בקנה מידה קטן
- 10:43מרוקו, מודל ליציבות אנרגטית לנוכח משברי החשמל בעולם הערבי
- 10:20מרקש: לקראת שותפות כלכלית אטלנטית חזקה יותר בין מרוקו לברזיל
- 09:44מרוקו פותחת מחדש את שגרירותה בדמשק בהוראת המלך מוחמד השישי
- 08:57השותפות המרוקאית-אמריקאית בתחום האווירונאוטיקה ממריאה
- 08:34חיזוק שיתוף הפעולה בין מרוקו ליוניסף להגנה על זכויות ילדים
- 08:15לקראת נקודת מפנה מכרעת: התמיכה האמריקאית מגדירה מחדש את עתידה של הסהרה המרוקאית
- 07:53פריז: תנופה חדשה לשיתוף פעולה פרלמנטרי בין מרוקו לצרפת
- 07:30סהרה מרוקאית: תמיכה בינלאומית בתוכנית האוטונומיה מגיעה לקונצנזוס היסטורי
עקבו אחרינו בפייסבוק
עלייה בשימוש במטבעות קריפטוגרפיים במרוקו למרות מגבלות חוקיות
למרות ההגבלות החוקיות הנוקשות שהטילה מרוקו על השימוש במטבעות קריפטוגרפיים בשנים האחרונות, אימוץ הנכסים הדיגיטליים הללו ראה עלייה משמעותית במספר המשתמשים המרוקאים.
על פי דו"ח עדכני של "Helosave", אתר המתמחה בשירותים פיננסיים, למעלה מ-6 מיליון מרוקאים היו בבעלותם של מטבעות קריפטוגרפיים בשנת 2024, מה שמייצג עלייה של 60% בהשוואה ל-2019, אז עמד נתון זה על כ-3.6 מיליון. מגמת עלייה זו היא חלק מתופעה עולמית שבה מטבעות קריפטוגרפיים נתפסים יותר ויותר ככלי השקעה או אמצעי לעסקה פיננסית, במיוחד בקרב צעירים וחובבי טכנולוגיה.
צמיחה זו מתרחשת למרות שהעמדה הרשמית נותרה זהירה. הלשכה המרוקאית לשינוי הזהירה שוב ושוב כי השימוש במטבעות קריפטוגרפיים מהווה הפרה של החקיקה הנוכחית, החושפת עבריינים לקנסות וסנקציות כספיות. עם זאת, למרות האזהרות הללו, נראה שהמשיכה של מטבעות קריפטוגרפיים ללא פגע, כאשר כ-2.5 מיליון מרוקאים החליטו לעסוק בתחום זה במהלך חמש השנים האחרונות. לפיכך, מרוקו היא בין המדינות האפריקאיות המחויבות ביותר לאימוץ המטבעות הדיגיטליים הללו.
בתפנית צפויה של האירועים, נגיד הבנק המרכזי, עבדאלאטיף ג'ואהרי, הודיע לאחרונה כי הבנק של מרוקו מכין הצעת חוק להסדרת השימוש בנכסים דיגיטליים. פרויקט זה, שפותח בשיתוף עם בעלי עניין שונים ונתמך על ידי הבנק העולמי, נועד למצוא איזון בין היתרונות של חידושים פיננסיים לבין שימור היציבות הכלכלית.
מומחים רבים מאמינים כי הסדרת מגזר זה עשויה להציע הזדמנויות גדולות, הן למשתמשים והן עבור המדינה, אשר עשויה להקים מסגרת מס לעסקאות מטבעות קריפטוגרפיים ולהנות מהרווחים שמייצרים משקיעים, שסכומם נאמד בכמה מיליארדי דולרים. עם זאת, נותרו חששות שרגולציה כזו עלולה להפוך לסוג של "הגבלה מוסווית", תוך הטלת תנאים מסובכים שיפגעו בגישה למגזר עבור אזרחים רגילים ויבלום יתרונות פוטנציאליים.
מגמה זו אינה מוגבלת למרוקו, היא משתרעת גם למדינות רבות ברחבי העולם, במיוחד באסיה, אפריקה וצפון אמריקה. על פי דו"ח Helosave, מספר מדינות ראו עלייה דרמטית במספר מחזיקי מטבעות הקריפטו בין השנים 2019 ל-2024. הודו, למשל, ראתה מספר המשתמשים שלה גדל מ-109 מיליון ב-2019 ל-314 מיליון ב-2024, גידול של יותר מ-200 מיליון משתמשים חדשים. אינדונזיה, בינתיים, ראתה גידול של 56 מיליון משתמשים במהלך אותה תקופה, מה שממחיש את השינוי העולמי לקראת אימוץ הנכסים הדיגיטליים הללו.
מרוקו מוצאת את עצמה אפוא בצומת דרכים, בין התמדה של מדיניות מגבילה או פתיחת מגזר מטבעות קריפטוגרפיים זה במסגרת חקיקה מבוקרת. אל מול התפתחויות מהירות בתחום הטכנולוגיה הפיננסית, רשויות מרוקו יצטרכו למצוא נוסחה מאוזנת למינוף היתרונות של מטבעות קריפטוגרפיים תוך מזעור סיכונים נלווים, כגון הלבנת הון ומימון פעילויות בלתי חוקיות.
עד לאימוץ החקיקה החדשה, שוק מטבעות הקריפטו במרוקו ממשיך לחיות במצב של ציפייה מהולה בסקרנות עממית וערנות ממשלתית.