- 16:48הסכסוך הישראלי-פלסטיני: שליח מיוחד של האיחוד האירופי למפרץ משבח את תפקידה של מרוקו
- 16:19מרוקו, "שחקנית מרכזית" בשוק הפירות האדומים העולמי
- 15:53עלייתה השקטה של מרוקו בסאהל: דיפלומטיה עדינה והשפעה אזורית
- 15:41מרוקו, האל דוראדו החדש של תעשיית הרכב העולמית
- 15:38שגריר מרוקו ברמאללה כלל... ישראל מכוונת משלחת דיפלומטית בכדורים.
- 14:52דרום קוריאה תומכת ביוזמת האוטונומיה המרוקאית כפתרון ריאלי לסכסוך בסהרה.
- 08:45Nasser Bourita, Palestine, Mohammed VI, Comité Al-Qods, diplomatie, solution à deux États
- 16:00מרוקו בלב ההשקעות העולמיות לקראת מונדיאל 2030
- 15:15בוריטה: מרוקו מאשררת מחדש כי פתרון שתי המדינות הוא המפתח ליציבות אזורית
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו: חיזוק ההון האנושי כדי להיחלץ ממלכודת ההכנסה הבינונית
בדו"ח שנערך לאחרונה מקרן קרנגי לשלום בינלאומי, האנליסט הכלכלי אלכסנדר קטאב מדגיש את האתגרים וההזדמנויות שעומדות בפני מרוקו לאחר 25 שנים של מודרניזציה והשתלבות בשרשרות ערך גלובליות. המדינה, על אף שנהנית ממספר מסוים של רפורמות, מוצאת את עצמה בצומת דרכים מול "מלכודת ההכנסה הבינונית".
האתגר של מודל הצמיחה
מרוקו ביססה זה מכבר את צמיחתה על ייצוא של מוצרים בעלי ערך מוסף נמוך, אך אסטרטגיה זו עומדת כעת במבחן. כתאב מציין כי הגברת התחרות ממדינות בעלות הכנסה נמוכה בשוקי העבודה ומכלכלות עתירות הכנסה במגזרי טכנולוגיה מסבכת את המצב. כדי לצאת מהמבוי הסתום הזה, הוא מדגיש את החשיבות המכרעת של השקעה בהון אנושי וחקר מנועי צמיחה חדשים, במיוחד בשירותים עתירי ידע.
מצב מדאיג
הדו"ח מזכיר כי מרוקו ממוקמת במקום ה-70 מתוך 132 מדינות במדד החדשנות העולמית בשנת 2023. עם זאת, מדאיג כי המדינה מדורגת במקום ה-111 בתעסוקה עתירת ידע. ההכשרה והכישורים של צעירים חיוניים לחיזוק הממד הזה, במיוחד מכיוון שרק 18% מתלמידי מרוקו מגיעים לרמת מיומנות נאותה במתמטיקה, לעומת 69% במדינות ה-OECD.
חדשנות ומאבק בשחיתות
קטאב גם מדגישה מכשול מרכזי נוסף: חיפוש שכר דירה אשר חונק חדשנות וביקוש למשרות מיומנות. הוא קורא לפעולה נחרצת נגד שחיתות, נפוטיזם וקנוניה, הפוגעים ביעילות הכלכלית והלכידות החברתית. למרות שמועצת התחרות אישררה לאחרונה קרטל בתחום הנפט, האנליסט סבור כי חיוניים מאמצים נוספים לשיפור המצב.
חוב ציבורי: נושא מכריע
נקודת דאגה נוספת המודגשת בדו"ח היא הגידול בחוב הציבורי, שעולה כעת על 80% מהתמ"ג. החוב החיצוני, מצדו, עולה על 50% מהתמ"ג, בעיקר בגלל הנשורת הכלכלית ממגפת קוביד-19. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) ממליצה לחזק את הכספים הציבוריים כדי להביא את יחס החוב לרמות קיימא יותר. עם זאת, ללא רפורמות פיננסיות מתאימות, איחוד זה עלול לערער את המימון של הרפורמות המבניות הדרושות לשינוי כלכלי.
סיכונים גיאופוליטיים ועתיד לא בטוח
לבסוף, קטאב מתייחס למתחים הגיאופוליטיים המשפיעים על מרוקו, במיוחד היחסים הקשים עם אלג'יריה והסכסוך המתמשך עם חזית פוליסריו. הוא מדגיש כי על הממלכה לתמרן בזהירות בהקשר בינלאומי מורכב כדי להבטיח את יציבותה ולקדם את צמיחתה לטווח ארוך.
תגובות (0)