- 16:00מרוקו בלב ההשקעות העולמיות לקראת מונדיאל 2030
- 15:15בוריטה: מרוקו מאשררת מחדש כי פתרון שתי המדינות הוא המפתח ליציבות אזורית
- 14:22מרוקו דורגה במקום הרביעי בעולם במספר בקשות לוויזת שנגן בשנת 2024.
- 12:12מ"אריה אפריקאי" ל"סימבה": מרוקו בחזית חזון ביטחון פאן-אפריקאי בר-קיימא
- 11:21מרוקו ואיחוד האמירויות הערביות יוצרות שותפות אנרגיה ומים בשווי 13 מיליון דולר
- 11:05מרוקו מאשררת את מחויבותה לפתרון שתי המדינות כאפשרות היחידה להשגת שלום צודק ומתמשך.
- 09:25חיזוק היחסים בין מרוקו לזמביה: רצון פוליטי משותף לשותפות אסטרטגית
- 09:18הפסגה החמישית של השותפות הגלובלית ליישום פתרון שתי המדינות נפתחת ברבאט
- 08:47מרוקו בדרך להפוך למרכז עולמי לאנרגיה מתחדשת
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו: חלוצה בגישה המקשרת בין המאבק בשחיתות ובזכויות אדם
מרוקו בולטת בזירה הבינלאומית באימוץ גישה חדשנית המשלבת מאבק בשחיתות וכיבוד זכויות אדם. מיצוב זה הודגש בז'נבה במהלך סמינר שאורגן על ידי מועצת זכויות האדם (CDH), שבו פירט ראצ'יד מדואר, סגן נשיא ה-National Instance of Probition, Prevention and Fight against Corruption (INPPLC), את פעולות הממלכה.
פעולות קונקרטיות המשרתות את האזרחים
אחד מעמודי התווך של גישה זו טמון באסטרטגיה הלאומית נגד שחיתות, תוכנית שאפתנית שמטרתה לשפר את השירותים הציבוריים. יוזמה זו מפשטת הליכים מינהליים תוך חיזוק זכויות האזרחים לדווח על פרקטיקות מושחתות המשפיעות על זכויות חיוניות כגון בריאות, חינוך או סביבה בריאה.
מרוקו אימצה גם חוקי דגל, כולל חוק מס' 37.10 להגנה על קורבנות ועדי שחיתות, וכן חוק מס' 31.13, המבטיח גישה למידע ציבורי. צעדים אלו מסייעים לחיזוק השקיפות והאמון בין האזרחים למוסדות הציבור.
תפקיד המפתח של מעורבות אזרחים
לדברי מר מדואר, מעורבות אזרחים היא ציר מרכזי במאבק הזה. היא מושתתת על שני נדבכים מהותיים: מחד גיסא ביסוס מדיניות ציבורית אפקטיבית ומאידך גיסא הגברת המודעות בקרב האזרחים לסכנות השחיתות. היבט שני זה מעודד את החברה האזרחית לדחות באופן אקטיבי את הפרקטיקות הללו, ובכך ליצור מחסום חברתי אמיתי מפני התעללות.
חזון גלובלי לפוסט-מגיפה
הסמינר, בראשות שגריר מרוקו באו"ם בז'נבה, איפשר לדון בסינרגיות בין המאבק בשחיתות לבין זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, במיוחד בהקשר של ההתאוששות שלאחר קוביד. אירוע זה, שאורגן במסגרת החלטה 53/17 של מועצת זכויות האדם, הדגיש שיטות עבודה וחידושים מומלצים הדרושים כדי ליישר את שתי היעדים הללו בפרספקטיבה בת קיימא.
מרוקו ממחישה אפוא את החשיבות של ממשל פרואקטיבי, שבו שקיפות וכיבוד זכויות אדם משתלבים בבניית חברה שוויונית יותר.
תגובות (0)