- 17:02גיום שבאן-דלמאס: תחת הנהגתו של הוד מלכותו המלך, אפריקה לוקחת אחריות על גורלה הימי
- 16:15מרוקו מקבלת לראשונה את אישור הרמה הגבוהה ביותר של אמצעי הגנה גרעיניים על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA)
- 15:30שר החוץ של ניז'ר מברך על תמיכת מרוקו בברית הסאהל
- 15:09מרוקו: עמוד תווך של סולידריות באפריקה במקסיקו
- 14:00מרוקו וגאנה מחזקות את השותפות האסטרטגית שלהן לאחר תמיכתה של אקרה בתוכנית האוטונומיה לסהרה המערבית
- 12:45מרוקו מגוונת את שותפויותיה מעבר לצרפת: אסטרטגיה מתחשבת לחיזוק ריבונותה הכלכלית
- 08:15שר הסביבה של חוף השנהב מברך על יוזמות מרוקו למען אפריקה בהנהגתו של המלך מוחמד השישי
- 07:45מרוקו מאשררת מחדש את מחויבותה לשיתוף מומחיותה בשימוש בדרכי שלום בטכנולוגיות גרעיניות
- 15:19המלך מוחמד השישי קורא לאסטרטגיה חדשה לתפקידה הימי של אפריקה
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו: חלוצה בגישה המקשרת בין המאבק בשחיתות ובזכויות אדם
מרוקו בולטת בזירה הבינלאומית באימוץ גישה חדשנית המשלבת מאבק בשחיתות וכיבוד זכויות אדם. מיצוב זה הודגש בז'נבה במהלך סמינר שאורגן על ידי מועצת זכויות האדם (CDH), שבו פירט ראצ'יד מדואר, סגן נשיא ה-National Instance of Probition, Prevention and Fight against Corruption (INPPLC), את פעולות הממלכה.
פעולות קונקרטיות המשרתות את האזרחים
אחד מעמודי התווך של גישה זו טמון באסטרטגיה הלאומית נגד שחיתות, תוכנית שאפתנית שמטרתה לשפר את השירותים הציבוריים. יוזמה זו מפשטת הליכים מינהליים תוך חיזוק זכויות האזרחים לדווח על פרקטיקות מושחתות המשפיעות על זכויות חיוניות כגון בריאות, חינוך או סביבה בריאה.
מרוקו אימצה גם חוקי דגל, כולל חוק מס' 37.10 להגנה על קורבנות ועדי שחיתות, וכן חוק מס' 31.13, המבטיח גישה למידע ציבורי. צעדים אלו מסייעים לחיזוק השקיפות והאמון בין האזרחים למוסדות הציבור.
תפקיד המפתח של מעורבות אזרחים
לדברי מר מדואר, מעורבות אזרחים היא ציר מרכזי במאבק הזה. היא מושתתת על שני נדבכים מהותיים: מחד גיסא ביסוס מדיניות ציבורית אפקטיבית ומאידך גיסא הגברת המודעות בקרב האזרחים לסכנות השחיתות. היבט שני זה מעודד את החברה האזרחית לדחות באופן אקטיבי את הפרקטיקות הללו, ובכך ליצור מחסום חברתי אמיתי מפני התעללות.
חזון גלובלי לפוסט-מגיפה
הסמינר, בראשות שגריר מרוקו באו"ם בז'נבה, איפשר לדון בסינרגיות בין המאבק בשחיתות לבין זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, במיוחד בהקשר של ההתאוששות שלאחר קוביד. אירוע זה, שאורגן במסגרת החלטה 53/17 של מועצת זכויות האדם, הדגיש שיטות עבודה וחידושים מומלצים הדרושים כדי ליישר את שתי היעדים הללו בפרספקטיבה בת קיימא.
מרוקו ממחישה אפוא את החשיבות של ממשל פרואקטיבי, שבו שקיפות וכיבוד זכויות אדם משתלבים בבניית חברה שוויונית יותר.
תגובות (0)