- 14:53הודות לחוכמתו של הוד מעלתו המלך, המרוקאיות של הסהרה נהנית מתמיכה בינלאומית גוברת.
- 14:23עיתון בלגי מדגיש את האטרקטיביות של מרוקו בשוק הנדל"ן
- 13:00יונדאי רותם תקים מפעל לייצור רכבות בבנגריר
- 09:42מרוקו מתעניינת במטוס KC-390 ברזילאי כדי לחזק את יכולותיה האוויריות
- 09:00מפת התמרונים הימיים הצרפתיים "קלמנסו 25" מאשרת את ריבונותה של מרוקו על הסהרה שלה
- 08:15חברת Hunt Oil האמריקאית מקימה חברת בת ברבאט להשקעות בנפט וגז
- 17:00מרוקו מושכת השקעות גדולות במכונות טקסטיל עם עליית הטקסטיל החכם
- 16:16יו"ר הפרלמנט האנדי: מרוקו היא בירת העולם של דיפלומטיה פרלמנטרית
- 16:15תעשיית התרופות המרוקאית: מנוף לריבונות בריאותית ולמעמד אזורי הולך וגדל
עקבו אחרינו בפייסבוק
בינה מלאכותית במרוקו: הזדמנות מבוזבזת או טרנספורמציה שציפתה לה?
בעולם המסומן במהפכה טכנולוגית חסרת תקדים, התחזיות מצביעות על כך שההוצאה העולמית על בינה מלאכותית תעלה על 632 מיליארד דולר עד 2028, על פי דו"ח Boston Consulting Group על "מטריקס הבינה המלאכותית בשלות: אילו כלכלות מוכנות לשינוי הזה?" השינוי הטכנולוגי האדיר הזה מאלץ את מרוקו להעריך מחדש את מקומה בנוף הדיגיטלי העולמי.
מרוקו נמצאת בנקודת זמן קריטית, הדורשת אסטרטגיה לאומית ברורה לאימוץ בינה מלאכותית, שכן תחום זה מהווה כעת קריטריון מרכזי לתחרותיות ולצמיחה גלובלית. על פי דו"ח Boston Consulting, מרוקו מסווגת כ"מתרגלת מתקדמת" בבינה מלאכותית, כלומר היא עדיין בשלבי אימוץ מוקדמים, עם מספר אתגרים שצריך להתגבר עליהם, במיוחד במונחים של תשתית טכנולוגית, מיומנויות והשקעה במחקר ופיתוח.
מדד ה-AI "Aspire", המעריך מדינות על סמך מספר קריטריונים מרכזיים, מציב את מרוקו ב-31 נקודות מתוך 100. על "שאפתנות", שמעריכה את נוכחותה של אסטרטגיית AI לאומית ברורה, מרוקו מקבלת 7 נקודות מתוך 10, מה שמצביע על כך שהמאמצים הרשמיים נמצאים בעיצומם, אך המאמצים הללו עדיין בחיתולים ועדיין לא הניבו תוצאות מוחשיות.
במונחים של "מיומנויות", מרוקו משיגה רק 7 נקודות מתוך 25, מה שמדגיש חוסר במומחי AI ואת ההשתתפות הנמוכה של המדינה בפלטפורמות גלובליות כמו GitHub ו-Kaggle. בנוגע ל"מדיניות ותקנות", מרוקו השיגה 5 נקודות מתוך 10, המשקפות התקדמות יחסית בממשל דיגיטלי, אך היא עדיין מפגרת הרחק מאחורי המובילים בתחום זה.
אחד האתגרים העיקריים שעומדים בפני מרוקו הוא היעדר השקעה בסטארט-אפים בינה מלאכותית. המדינה משיגה רק 2 מתוך 15 נקודות במדד "השקעות", מה שמעיד על הקצאה נמוכה של הון סיכון במגזר זה. גם מדדי המחקר והחדשנות מדאיגים, עם נקודה אחת בלבד מתוך 15, המשקפים את הפרופיל המדעי הנמוך של מרוקו בפורומים בינלאומיים והיעדר פטנטים הקשורים לבינה מלאכותית.
באשר לתשתית דיגיטלית, מרוקו משיגה 9 מתוך 25 נקודות, תוצאה מקובלת אך לא מספקת עבור אומה השואפת להיות מובילה בכלכלת הידע. בהשוואה למדינות כמו איחוד האמירויות הערביות וסעודיה, המסווגות כ"מתחרות מתעוררות", ההבדל במונחים של מוכנות ואסטרטגיה בולט. מדינות אלו מינפו מדיניות ציבורית חכמה שהאיצה את אימוץ הבינה המלאכותית על ידי שיפור התשתיות, משיכת השקעות וגירוי חדשנות מקומית.
מצד שני, מרוקו ממשיכה להסתמך על גישות ניסיוניות ובלתי מובנות מספיק כדי להשיג השפעה כלכלית משמעותית בטווח הבינוני או הארוך. ברור כי המדינה מתמודדת עם אתגרים מבניים משמעותיים בתחום הבינה המלאכותית, אתגרים הדורשים מענה דחוף כדי לסגור את הפער מול העמים המתקדמות ביותר.
למרות שלמרוקו יש חוזקות בסיסיות מסוימות, כמו שאפתנות פוליטית ועניין גובר בטרנספורמציה דיגיטלית, עליה להגביר את השקעותיה במגזר האסטרטגי הזה, לחזק את כישוריה הדיגיטליים ולתמוך במחקר ובחדשנות כדי לעמוד בקצב המהפכה הטכנולוגית העולמית הזו.
תגובות (0)