- 16:04הסנאט הצרפתי מאשרר מחדש את תמיכתו בזהות המרוקאית של הסהרה וקורא לאלג'יריה לקיים דיאלוג למען שלום אזורי
- 16:00מרוקו מדגישה את החדשנות הדיגיטלית שלה ב-VivaTech 2025 עם יותר מ-25 סטארט-אפים
- 13:15המלך מוחמד השישי ודונלד טראמפ ייפגשו בקרוב להסכם אסטרטגי
- 12:39מרוקו עולה למקום ה-52 בדירוג רווחיות השקעות זרות עולמי
- 11:18מרוקו מצטרפת לתוכנית P5CTS של ארה"ב ומחזקת את שיתוף הפעולה הצבאי שלה עם ארצות הברית
- 10:40ארגוני זכויות אדם מרוקאים משתתפים בקריאה עולמית לשחרור פעילי סולידריות בעזה
- 09:32אוליבייה פואברה ד'ארבור: הודות ליוזמותיו של הוד מלכותו המלך, למרוקו יש חזון ליבשת שלמה
- 08:36מרוקו דוגלת בגישות מקיפות למאבק בעבודת ילדים ומתכוננת לפסגה בינלאומית בשנת 2026
- 08:00נאסר בוריטה מקבל את כתבי האמנה של שגרירים חדשים שהוסמכו למרוקו
עקבו אחרינו בפייסבוק
יונדאי רותם תקים מפעל לייצור רכבות בבנגריר
זהו אות חזק, הנשלח מלב מרוקו למעצמות התעשייה הגדולות: הממלכה כבר לא מסתפקת רק בקניית רכבות - היא רוצה לייצר אותן.
ההכרזה על הקמת מפעל יונדאי רותם בבנגריר ואתר חדש של אלסטום בפאס מסמנת שינוי משמעותי באסטרטגיה התעשייתית המרוקאית, המתמקדת כעת בנחישות בשליטה טכנולוגית, שדרוג היקף ואינטגרציה אזורית.
עם הגעתה של היצרנית הדרום קוריאנית, שזכתה בחוזה היסטורי ממשרד הרכבות הלאומי (ONCF), מרוקו עושה הרבה יותר מאשר רכישת רכבות דו-קומתיות המסוגלות לנסוע במהירות של 160 קמ"ש. מעל הכל, הוא משיג מפעל, העברת ידע והבטחה לתיעוש ארוך טווח.
אתר בנגריר, הנתמך על ידי אסטרטגיית פיתוח תעשייתי הנתמכת על ידי ממשלת קוריאה - בעיקר באמצעות הלוואות מוזלות - ממחיש סוג חדש של שותפות: המבוססת על מיקום, הכשרה ויצוא עתידי, ולא על חילופי מסחר פשוטים.
השינוי הזה אינו טריוויאלי. זה מגיע בהקשר של תחרות עזה בין אלופות הרכבות בעולם: אלסטום הצרפתית, CAF הספרדית וטלגו, CRRC הסינית, כולן שם עין על שוק פורח זה. יונדאי רותם, על ידי הצעת פלטפורמת ייצור מקומית באמת, הצליחה להתאים את עצמה לדרישותיה של מרוקו, שכעת היא סלקטיבית, הדואגת לריבונותה התעשייתית.
במקביל, אלסטום מחזקת את נוכחותה עם יחידה חדשה בפאס המוקדשת לייצור תאי נוסעים לרכבות אזוריות. תנועה כפולה זו - קוריאנית בדרום, צרפתית בצפון - משקפת את העניין הגובר של יצרנים בינלאומיים בשוק מרוקאי ההולך ונעשה מובנה יותר.
בתוך פחות משני עשורים, המדינה הפכה מלקוחה לשותפה תעשייתית. נמל טנג'יר הים התיכון, רכבת ה-TGV המרוקאית, רפורמות מס התומכות בהשקעות והשקת אשכולות תעשייתיים ייעודיים (כגון תעשיית הרכבות של מרוקו) הם כולם נכסים המחזקים את האטרקטיביות הזו.
עבור רבאט, הבעיה חורגת מעבר למגזר הרכבות בלבד. המטרה היא לעורר אפקט דומינו על פני כל המגזר: הנדסה, קבלנות משנה, תחזוקה, הכשרה טכנית. המטרה המוצהרת בבירור היא להפוך את מרוקו למרכז ייצור רכבות עבור יבשת אפריקה, עם כושר ייצוא בר-קיימא עד שנת 2030.
מיצוב אסטרטגי זה הוא חלק מקריאה רחבה יותר של התפקיד שהממלכה מתכוונת למלא באפריקה. בהקשר בו הצורך בתשתיות ניידות הולך וגובר ברחבי היבשת, מרוקו בונה על תעשיית הרכבות כמנוף להשפעה כלכלית, דיפלומטית וטכנולוגית. לפיכך, היא מציעה לעצמה מקום בדיונים על קישוריות טרנס-סהרית, על המעבר האנרגטי של התחבורה ועל שילוב לוגיסטיקה אזורי.
עלייתה של תעשייה זו, הנתמכת על ידי שותפים בעלי פרופילים מגוונים, מסמנת אפוא שלב חדש במדיניות התעשייתית של המדינה. זה גם מדגים את יכולתה של מרוקו לכפות את תנאיה שלה במשא ומתן בינלאומי, לפתור בעיות בין מעצמות מתחרות, ולבנות מרקם יצרני קוהרנטי סביב סוגיות של ריבונות, צמיחה ופריסה יבשתית.
תגובות (0)