- 09:10גאלה בהיה מדגישה בניו יורק את התמיכה הבינלאומית העזה בתוכנית האוטונומיה המרוקאית
- 08:51רבאט מארחת את כנס קציני הצבא הבכירים השביעי של אפריקה בשיתוף פעולה עם ארצות הברית
- 08:15מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ מאשררת מחדש את תמיכתה בזהות המרוקאית של הסהרה בפני ועדת הדה-קולוניזציה של האו"ם
- 07:56טסלה מודיעה רשמית על הקמת סניף במרוקו
- 17:00מרוקו מחזקת את שיתוף הפעולה שלה עם ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) לתמיכה ברפורמות בשוק העבודה
- 16:04הסנאט הצרפתי מאשרר מחדש את תמיכתו בזהות המרוקאית של הסהרה וקורא לאלג'יריה לקיים דיאלוג למען שלום אזורי
- 16:00מרוקו מדגישה את החדשנות הדיגיטלית שלה ב-VivaTech 2025 עם יותר מ-25 סטארט-אפים
- 13:15המלך מוחמד השישי ודונלד טראמפ ייפגשו בקרוב להסכם אסטרטגי
- 12:39מרוקו עולה למקום ה-52 בדירוג רווחיות השקעות זרות עולמי
עקבו אחרינו בפייסבוק
המדיניות האפריקאית של מרוקו: אסטרטגיה דיפלומטית שהומצאה מחדש
מרוקו, על ידי תמיכה בתנועות שחרור לאומיות, הצליחה ליצור בריתות מוצקות באפריקה, מה שחיזק את תפקידה האסטרטגי ביבשת. עמדה זו אפשרה לממלכה להגדיר מחדש את יחסיה הבינלאומיים בהתבסס על סוגיית הסהרה, והשפיעה על עמדתן של מדינות אפריקה בסכסוך זה. על פי מחקר שפורסם במגזין Lixus, מרוקו עיצבה את יחסיה הדיפלומטיים על פי גורמים פנימיים, כמו המערכת הפוליטית והיכולת הצבאית שלה, וגורמים חיצוניים, כמו ההקשר הגיאופוליטי העולמי והדינמיקה של היחסים הבינלאומיים.
לסכסוך בסהרה, שהתרחש בשנות ה-70, הייתה השפעה רבה על היחסים הבינלאומיים של מרוקו. בימיה הראשונים, תמיכת המשטרים האלג'יריים ולובים בחזית פוליסריו אפשרה לזה האחרון להשתלט על יבשת אפריקה. עם זאת, ההתפתחויות הגיאופוליטיות של שנות ה-90 הובילו לכיוון מחדש של עמדות אפריקאיות, הפחיתו בהדרגה את התמיכה בפוליסריו והציעו למרוקו הזדמנות לחזק את יחסיה עם מדינות אפריקאיות רבות ולשכנע את האחרונות לסקור את עמדתן לקראת ביקור בסהרה.
מאז עצמאותה, מרוקו תמיד שמה את שאלת השלמות הטריטוריאלית בלב מדיניות החוץ שלה, במיוחד באפריקה. לאחר העצמאות, היא התקדמה לחיזוק קשריה עם מדינות אפריקאיות מתקדמות, למרות אתגרים אידיאולוגיים, על ידי תמיכה בתנועות שחרור והתנגדות לאימפריאליזם הקולוניאלי. תמיכה זו במטרת העצמאות באפריקה הייתה מרכיב מרכזי בדיפלומטיה המרוקאית, וסייעה לחזק את השפעתה ביבשת.
פרישתה של מרוקו מארגון האיחוד האפריקאי ב-1984 סימנה נקודת מפנה חשובה ביחסיה עם אפריקה. החלטה זו אפשרה לממלכה להעריך מחדש את מדיניותה האפריקאית, להגביר את שיתוף הפעולה עם מדינות רבות ולקבל, ברוב המקרים, תמיכה בשלמותה הטריטוריאלית. שינוי אסטרטגי זה היה גורם מפתח בשכנוע מדינות אפריקאיות רבות לבחון את עמדתן לגבי הסכסוך בסהרה, תוך קבלת החלטות טובות יותר למרוקו.
תגובות (0)