יחסי מרוקו-אמריקה: לקראת שותפות אסטרטגית בלב בניית השלום
היחסים בין מרוקו לארצות הברית עברו בשנים האחרונות התפתחות איכותית משמעותית, מעבר למסגרת המסורתית של שיתוף פעולה דו-צדדי. דינמיקה זו משקפת את מיצובה מחדש של הממלכה כשותפה אסטרטגית מן המניין בנושאי שלום וביטחון אזוריים ובינלאומיים.
ההתקרבות המואצת בין רבאט לוושינגטון אינה מוגבלת עוד לממדים פוליטיים או כלכליים. היא משתרעת כעת על פיתוח גישות חדשות לניהול סכסוכים ולביסוס היציבות, כפי שמעידה ההזמנה שהוענקה להוד מלכותו המלך מוחמד השישי להצטרף, כחברה מייסדת, למועצת השלום העתידית שיזמה ארצות הברית. לצעד זה השלכות פוליטיות משמעותיות והוא ממחיש את רמת האמון הגבוהה שמעניקים מקבלי ההחלטות האמריקאים למרוקו.
בחירתה של הממלכה כחברה מייסדת של יוזמה בינלאומית המוקדשת לפתרון סכסוכים, ובמיוחד במזרח התיכון, משקפת את אמונתה של וושינגטון ביכולתה של מרוקו למלא תפקיד מתווך אמין ומאוזן. הכרה זו נשענת על דיפלומטיה מרוקאית המבוססת על מתינות, פרגמטיזם ועקביות, המאפשרת למדינה לשמור על יחסים פתוחים עם גורמים המחזיקים לעיתים בעמדות עוינות, במיוחד בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אמינות זו מתחזקת על ידי הלגיטימציה הכפולה של מרוקו, הן פוליטית והן דתית, המגולמת על ידי יו"ר ועדת אל-קודס, כמו גם על ידי יכולתה לקיים דיאלוג עם כל השותפים הבינלאומיים. אי אפשר להפריד עמדה זו מהקשרים ההיסטוריים העמוקים בין מרוקו לארצות הברית, שכן מרוקו הייתה המדינה הראשונה שהכירה בארצות הברית בשנת 1777 - מורשת שהתחזקה ללא הרף באמצעות בניית הסכמים ושותפויות.
אבני דרך מרכזיות ביחסים אלה כוללות את הסכם הסחר החופשי שנחתם בשנת 2004, שיתוף פעולה ביטחוני וצבאי מתקדם, וההכרה האמריקאית בריבונות מרוקו על הסהרה שלה בשנת 2020. החתימה בדצמבר 2022 על ההצהרה התלת-צדדית בין מרוקו, ארצות הברית וישראל, במסגרת הסכמי אברהם, סימנה נקודת מפנה מכרעת, והעבירה את היחסים לשיתוף פעולה גיאופוליטי אמיתי, במיוחד בתחום הביטחון האזורי והמאבק בטרור.
חברותה של מרוקו במועצת השלום העתידית מסמנת אפוא שינוי בתפקידה הבינלאומי: ממקדמת יציבות לתורמת ישירה לפיתוחה. בהסתמך על ניסיונה בתיווך דיפלומטי, בין אם בלוב, באפריקה שמדרום לסהרה, ובין אם באמצעות השתתפותה המתמשכת בפעולות שמירת השלום של האו"ם, הממלכה מבססת את עצמה כמעצמה אזורית מתונה ואמינה.
בעיני שותפים אמריקאים ובינלאומיים, מרוקו מחזיקה בנכסים החיוניים לתפקיד זה: יציבות פנימית, לגיטימציה מוסדית ויכולת להסתגל לשינויים גיאופוליטיים. בעוד שמועצת השלום קשורה בתחילה למאמצים לפתרון סכסוכים במזרח התיכון, מעורבות מרוקו סוללת גם את הדרך לשיתוף פעולה רחב יותר בנושאים אסטרטגיים כמו ביטחון בסאהל, הגירה לא סדירה, ביטחון אנרגטי והמאבק בקיצוניות אלימה.
מיצוב חדש זה מחזק גם את יכולתה של מרוקו להגן על האינטרסים הלאומיים העיקריים שלה, ובראשם סוגיית הסהרה המרוקאית, לא עוד כתומכת אד-הוק בלבד, אלא כשותפה אסטרטגית המשולבת ברשת של בריתות בינלאומיות בעלות השפעה.
יחסי מרוקו-אמריקה נכנסים אפוא לשלב של בגרות המבוסס על אחריות משותפת וחזון אסטרטגי ארוך טווח. ההזמנה שהוענקה להוד מלכותו המלך מוחמד השישי להצטרף למועצת השלום ממחישה באופן מלא את השינוי הזה, ומבססת את מרוקו כשחקן מרכזי ואמין בארכיטקטורת השלום והביטחון הבינלאומית.
-
12:52
-
11:08
-
11:07
-
11:02
-
09:17
-
09:15
-
08:48
-
22:00
-
21:30
-
20:45
-
20:32
-
18:30
-
18:15
-
18:00
-
17:42
-
17:25
-
17:10
-
16:48
-
16:15
-
16:10
-
16:00
-
15:36
-
14:58
-
14:30
-
14:28
-
14:22
-
14:00
-
13:34
-
13:00
