- 11:28שותפות מדעית חדשה בין מרוקו לאיים הקנריים לקידום מחקר וחדשנות
- 11:11מרוקו וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) מחזקות את שיתוף הפעולה לתמיכה בדיג בקנה מידה קטן
- 10:43מרוקו, מודל ליציבות אנרגטית לנוכח משברי החשמל בעולם הערבי
- 10:20מרקש: לקראת שותפות כלכלית אטלנטית חזקה יותר בין מרוקו לברזיל
- 09:44מרוקו פותחת מחדש את שגרירותה בדמשק בהוראת המלך מוחמד השישי
- 08:57השותפות המרוקאית-אמריקאית בתחום האווירונאוטיקה ממריאה
- 08:34חיזוק שיתוף הפעולה בין מרוקו ליוניסף להגנה על זכויות ילדים
- 08:15לקראת נקודת מפנה מכרעת: התמיכה האמריקאית מגדירה מחדש את עתידה של הסהרה המרוקאית
- 07:53פריז: תנופה חדשה לשיתוף פעולה פרלמנטרי בין מרוקו לצרפת
עקבו אחרינו בפייסבוק
בינה מלאכותית במרוקו: בין הזדמנויות פיתוח ומכשולים ליישומה
מרוקו נמצאת בצומת קריטי באימוץ הבינה המלאכותית (AI), טכנולוגיה שמבטיחה לחולל מהפכה בכלכלות וחברות ברחבי העולם. בעוד תחזיות גלובליות צופים תרומה של 15.7 טריליון דולר לתוצר המקומי הגולמי העולמי עד 2030 הודות לבינה מלאכותית, מרוקו מתמודדת עם מספר אתגרים מבניים שמאטים את התקדמותה בתחום האסטרטגי הזה.
בינה מלאכותית נתפסת כמנוף רב עוצמה לשינוי הכלכלה, שיפור השירותים הציבוריים והפחתת אי השוויון החברתי. עם זאת, המדינה עדיין סובלת מחוסר מודעות כללית לטכנולוגיה זו, כאשר כ-33% מהמרוקאים מכירים את המושג AI, ורק 25% השתמשו ביישומיה, לפי המועצה הכלכלית, החברתית והסביבתית.
למרות החשיבות של AI לפיתוח מגזרים מרכזיים כמו חקלאות, בריאות וחינוך, מרוקו חייבת להתגבר על מספר מכשולים כדי לנצל את הפוטנציאל של טכנולוגיה זו במלואה. האתגרים המרכזיים כוללים:
-היעדר מסגרת חקיקה מתאימה: למרות שקיימים חוקים להגן על נתונים ולהבטיח אבטחת סייבר, הם אינם מכסים ספציפית היבטים הנוגעים ל-AI, במיוחד ניהול הנתונים שנוצרו על ידי אלגוריתמים והנושאים האתיים הנלווים.
-גישה מוגבלת לנתונים ציבוריים: נתונים ציבוריים חיוניים לאימון מודלים של AI, אך הגישה למידע זה נותרה מוגבלת במרוקו, למרות קיומו של חוק 31-13 על זכות הגישה למידע.
-קשיי מימון לסטארטאפים: מגזר הבינה המלאכותית מתמודד עם מכשולים בהשגת המימון הדרוש, מה שמפריע להתפתחותן של חברות חדשניות, המניע העיקרי של חדשנות טכנולוגית.
-היעדר כישורים מיוחדים: מרוקו סובלת ממחסור בכישרון AI מוסמך, המונע יצירת בסיס איתן של משאבי אנוש המסוגלים לתמוך במהפכה טכנולוגית זו.
עם זאת, מרוקו אינה עומדת בחיבוק ידיים מול האתגרים הללו. המדינה מיישמת יוזמות אסטרטגיות, כמו מרכז "ה-Human AI" באוניברסיטת מוחמד השישי ותוכנית "אל-חוואריזמי" לתמיכה בסטארט-אפים, במטרה לפתח את מערכת ה-AI. בנוסף, מרוקו משתתפת באופן פעיל בפורומים בינלאומיים ומאמצת את המלצות אונסק"ו בנוגע לבינה מלאכותית אתית.
המדינה מדורגת במקום ה-101 מתוך 188 מדינות במדד המוכנות לבינה מלאכותית לשנת 2024, מה שמצביע גם על חוזקות בנתונים ובתשתיות, אבל גם על חולשות בממשל ובטכנולוגיה.
המועצה הכלכלית, החברתית והסביבתית מציעה מפת דרכים אסטרטגית לחיזוק סביבת הבינה המלאכותית במרוקו, כולל המלצות מרכזיות כגון:
*התאמה של חוק 09-08 כדי לקחת בחשבון את הספציפיות של הנתונים המקושרים לבינה מלאכותית.
*הקמת קרן השקעות ציבורית-פרטית לתמיכה בחדשנות טכנולוגית.
*האצת אספקת הנתונים לציבור.
*חיזוק תוכניות חינוכיות לאימון מיומנויות AI מקומיות.
על ידי ביצוע המלצות אלה, מרוקו תוכל להפוך למובילה אזורית ובינלאומית בתחום הבינה המלאכותית, לסלול את הדרך להזדמנויות כלכליות חדשות ולשפר את איכות השירותים הציבוריים. בינה מלאכותית מייצגת אפוא מנוף אסטרטגי לבניית "מרוקו של המחר", המסוגלת לעמוד באתגרים הכלכליים והחברתיים של המאה ה-21.