- 17:08מרוקו מאשררת מחדש בדקר את תמיכתה הבלתי מעורערת בעניין הפלסטיני ובמעמדו של אל-קודס
- 15:52מרוקו שומרת על מקומה ה-12 בדירוג פיפ"א ונשארת המובילה באפריקה והערבית
- 15:38מרוקו מחזקת את מעמדה כיעד תיירותי עולמי בשנת 2025
- 14:23תחת הנהגת המלוכה, מרוקו מאשררת מחדש את מחויבותה הבלתי מעורערת לאל-קודס בדקר
- 12:22תעשיית האווירונאוטיקה: אמבראר נכנסת לשלב חדש של שיתוף פעולה עם מרוקו
- 11:28שותפות מדעית חדשה בין מרוקו לאיים הקנריים לקידום מחקר וחדשנות
- 11:11מרוקו וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) מחזקות את שיתוף הפעולה לתמיכה בדיג בקנה מידה קטן
- 10:43מרוקו, מודל ליציבות אנרגטית לנוכח משברי החשמל בעולם הערבי
- 10:20מרקש: לקראת שותפות כלכלית אטלנטית חזקה יותר בין מרוקו לברזיל
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו, מובילה גישה אנושית ומשולבת להגירה באפריקה
מאז 2013, מרוקו התבלטה על ידי אימוץ מדיניות הגירה חסרת תקדים בדרום הגלובלי, תוך הצבת זכויות אדם ואינטגרציה בלב האסטרטגיה שלה. תחת הנהגתו החזונית של הוד מלכותו המלך מוחמד השישי, בתפקידו כמנהיג האיחוד האפריקאי לענייני הגירה, בנתה הממלכה מודל הומניסטי לניהול זרמי הגירה, תוך התנתקות מגישות מבוססות ביטחון או טכניות בלבד.
מדיניות מרוקאית שאפתנית זו מבוססת על האמונה כי אתגרי ההגירה דורשים תגובה הוליסטית ומאוחדת, כזו שלוקחת בחשבון את צרכיהן של מדינות המוצא ומדינות המארחות, תוך הבטחת כבודם של המהגרים. באופן ספציפי, שני קמפיינים להסדרה השיבו את מעמדם החוקי של כ-50,000 מהגרים, בעיקר מאפריקה שמדרום לסהרה. כך הם יכלו לגשת לשירותים חיוניים: חינוך, בריאות, הכשרה מקצועית ותמיכה חברתית.
מעבר להסדרה, רבאט ביצעה רפורמה מקיפה במסגרת החקיקה שלה. אימוץ חוק 27-14 בנושא המאבק בסחר בבני אדם והעדכון המתמשך של הקוד הנוגע לכניסה ולשהייה של זרים משקפים רצון לעמוד בהתחייבויות הבינלאומיות של הממלכה. דינמיקה זו בנויה סביב ארבעה תחומים עדיפים: שילוב חברתי וכלכלי של מהגרים, רפורמה משפטית, התאמה מוסדית וניהול מתואם ומכבד זכויות אדם של זרמי הגירה.
אחת עשרה תוכניות מגזריות מיישמות מדיניות זו באמצעות פעולות קונקרטיות בחינוך, בריאות, מאבק בסחר ושילוב מקצועי. מודל זה משתרע כעת מעבר למסגרת הלאומית.
בזירה האפריקאית, מרוקו ממלאת גם תפקיד פעיל בבניית מדיניות ההגירה של היבשת. בפרט, היא משתתפת בפיתוח טיוטת חוק המסגרת בנושא הגירת עבודה, בחסות הפרלמנט הפאן-אפריקאי. יוזמה זו שואפת ליצור בסיס משותף להגנה על זכויותיהם של עובדים זרים ולשיתוף פעולה בין-אפריקאי בתעסוקה ובביטחון סוציאלי.
הממלכה גם מנהלת קמפיין לאשרור רחב יותר של הפרוטוקול בדבר תנועה חופשית של אנשים, החיוני להצלחת אזור הסחר החופשי היבשתי האפריקאי (AfCFTA). היא גם מקדמת את מעורבותן של רשויות מקומיות, במיוחד בערים גדולות, כמפתחות בשילוב מוצלח של מהגרים בשטח.
כיום, אסטרטגיית ההגירה של מרוקו מוכרת כנקודת ייחוס יבשתית. היא ממחישה את שאיפתה של מרוקו לתרום להופעתה של אפריקה מאוחדת וריבונית, המתמקדת בנחישות בצמיחה מכלילה, המבוססת על פיתוח ההון האנושי שלה וניהול הדינמיקה הדמוגרפית שלה.