- 17:07תחת הנהגתו של הוד מלכותו המלך, מרוקו, הכוח המניע מאחורי ההתקדמות, שחולק בין אירופה, המפרץ ואפריקה
- 15:24השקת פרויקט תאומות בין מרוקו לאיחוד האירופי ברבאט לניהול יערות בר-קיימא.
- 14:26מרוקו היא עמוד תווך מרכזי באסטרטגיית הים התיכון של הבנק האירופי להשקעות.
- 13:44מרוקו, תחת הנהגתו של הוד מלכותו המלך, מובילה יוזמות לפיתוח משותף וסינרגיה אזורית ויבשתית.
- 12:12מרוקו, היעד המועדף על תיירים צרפתים לקיץ 2025
- 11:30היוזמה האטלנטית: חזון אסטרטגי לחיבור הסאהל לאוקיינוס וחיזוק שיתוף הפעולה האפריקאי
- 10:45מרוקו מתווה את דרכה לקראת מנהיגות עולמית בתחום הדשנים הירוקים
- 10:05סלובקיה מאשררת מחדש את תמיכתה במרוקו בתוך האיחוד האירופי ומברכת על הדיאלוג בין וישגרד למרוקו
- 07:35גנרל חיל הים מוחמד בריד מקבל את פניו של מפקד כוח האו"ם בדרום מרוקו.
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו יוצאת במכרזים לניהול המספנה הגדולה באפריקה
מרוקו עושה צעד אסטרטגי חדש בפיתוח התשתית הימית שלה עם השקת קול קורא בינלאומי לניהול המספנה הגדולה ביבשת אפריקה, שנבנתה לאחרונה בקזבלנקה. יוזמה זו היא חלק מרצונה של הממלכה לחזק את מעמדה כמרכז כלכלי ולוגיסטי אזורי.
לפי בלומברג, סוכנות הנמלים הלאומית (ANP) פתחה את הדרך לזיכיון ל-30 שנה למפעיל פרטי המתמחה בניהול מספנות. האתר ששטחו 52 דונם משך השקעה של 300 מיליון דולר ומשקף את שאיפתה של מרוקו להפוך לשחקן מפתח במגזר הימי.
פרויקט זה נועד במיוחד ללכוד חלק מהתנועה הימית בדרך כלל לכיוון נמלים אירופיים רוויים, תוך מענה לצרכים של ספינות אפריקאיות במעבר לאירופה. כמו כן, היא תאפשר תחזוקה של כלי שיט צבאיים מרוקו במקום, ובכך תקטין את הוצאות המט"ח ותתרום למאזן הסחר.
המספנה מצוידת ברציף יבש באורך 244 מטר וברוחב 40 מטר ובמעלית ספינה המסוגלת להרים עד 9,000 טון. הוא נועד להכיל מגוון רחב של כלי שיט: דיג מסחרי, צבאי ותעשייתי, המסמל התקדמות ניכרת בהשוואה לתשתיות הקודמות של קזבלנקה ואגאדיר.
מעבר לתחזוקה, הקריאה למכרזים מעודדת הצעות הכוללות גם בניית ספינות. לפיכך, ה-ANP מקווה לראות את הופעתה של תעשייה ימית דינמית, בדומה להצלחתה של מרוקו בתעשיית הרכב, שבה המדינה הפכה ליצואנית המובילה של היבשת הודות להשקעות גדולות של קבוצות כמו רנו וסטלנטיס.
עם פרויקט זה, מרוקו שואפת לשנות את הנוף הימי האפריקאי ולהפוך את המגזר הימי למנוף נוסף לגיוון כלכלי, תיעוש והשפעה אזורית.
תגובות (0)