- 13:15מרוקו וקזחסטן מאחדות כוחות נגד קיצוניות דתית
- 12:29בניו יורק, אמינה בואיאך מדגישה את התפקיד המרכזי של מוסדות זכויות אדם לאומיים
- 11:45שגריר גואטמלה במרוקו: דאג'לה, שער בין אפריקה לאמריקה הלטינית
- 10:15מרוקו מחזקת את הכללה הפיננסית החקלאית באמצעות שותפות אסטרטגית בין בנק אל-מגריב ל-IFC
- 09:08אבטחת מטענים: מרוקו וארצות הברית מחזקות את שיתוף הפעולה האסטרטגי ביניהן
- 08:56סהרה: סיירה לאון מאשררת את תמיכתה החד משמעית בתוכנית האוטונומיה המרוקאית
- 08:15גמביה מאשררת מחדש את תמיכתה הבלתי מעורערת בתוכנית האוטונומיה המרוקאית, הפתרון האמין היחיד לסהרה
- 07:58מרוקו-רואנדה: התכנסות אסטרטגית מתחזקת על ידי הסכם שיתוף פעולה צבאי
- 07:45דומיניקה חוזרת על תמיכתה המלאה בתוכנית האוטונומיה של מרוקו בפני ועדת ה-24
עקבו אחרינו בפייסבוק
חוסר היציבות של צפון אפריקה: בעיה גלובלית לביטחון ישראל
חוסר היציבות של אזור צפון אפריקה, הכולל מדינות כמו מצרים, לוב, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו, הוא לא רק צורך אזורי, אלא גם נושא גלובלי, הקשור ישירות לביטחון ישראל. האזור מתמודד עם אתגרים מרובים, כולל טלטלות פוליטיות, משברים כלכליים ועלייתן של קבוצות חמושות.
מאז אירועי "האביב הערבי" ב-2011, מדינות צפון אפריקה חוו תמורות פוליטיות גדולות, מלחמות אזרחים ומשברים כלכליים עמוקים. לוב, שעדיין שקועה בעימותים רבים, ותוניסיה, שהדמוקרטיה שלה נותרה שברירית, הן דוגמאות לכך. גם אלג'יריה עוברת תקופה של אי שקט פנימי. לעומת זאת, מרוקו ומצרים נתפסות כיציבות יותר באופן יחסי, למרות שהן מתמודדות עם אתגרים משלהן.
נקודת מפנה מרכזית ביחסי האזור עם ישראל הייתה החתימה על הסכמי אברהם והנורמליזציה של היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו בשנת 2020, שסימנה שינוי בגיאופוליטיקה האזורית. בתמורה לנורמליזציה זו, הכירה ארצות הברית בריבונותה של מרוקו על הסהרה המרוקאית, מה שהוביל לחיזוק הקשרים מבחינת שיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני בין רבאט לתל אביב. שתי המדינות חתמו על מספר הסכמים לפיתוח שיתוף הפעולה ביניהן בביטחון צבאי, אבטחת סייבר ומאבק בטרור.
עם זאת, נורמליזציה זו נותרה שנויה במחלוקת במרוקו, שבה חלק ניכר מהאוכלוסייה ממשיך לתמוך בעניין הפלסטיני ודוחה את היחסים עם ישראל. במצרים, שחתמה על הסכם שלום עם ישראל ב-1979, שיתוף הפעולה הביטחוני נותר חזק, במיוחד במאבק נגד קבוצות קיצוניות בסיני, אך היחסים נותרו זהירים, בשל רגישות הסוגיה הפלסטינית בעולם הערבי.
אלג'יריה מצדה היא אחת המתנגדות החריפות ביותר לנורמליזציה של היחסים עם ישראל. היא נוקטת בעמדה פרו-פלסטינית ומבקרת בחריפות את הסכם אברהם. אלג'יריה רואה בנוכחות ישראל באזור הרחבה של תוכניות הנתמכות על ידי המערב ומדיניות החוץ שלה נותרה מעוגנת בשיח אנטי-קולוניאליסטי. המתיחות בין אלג'יריה ומרוקו התגברה, במיוחד לאחר האשמות מאלג'יר כי רבאט מנצלת את יחסיה עם ישראל כדי להחליש את ההשפעה האלג'יראית בצפון אפריקה.
תגובות (0)