- 11:00צרפת מתכוונת להחזיר את שגריר ישראל אליה
- 09:30אדריכל ההכרה בסהרה המרוקאית מונה להחזיק בתיק של משרד החוץ האמריקאי
- 10:31נתניהו חושש מ"נקמתו של ביידן" בהמשך שלטונו
- 12:00סכסוך בעזה: ישראל כץ מחליף את יואב גלנט בהגנה
- 11:32חשפו את זהותו של ראש משרד הקישור הישראלי במרוקו החדש
- 08:32פקיד אמריקאי: הבית הלבן הופתע מההחלטה לפטר את שר ההגנה הישראלי יואב גלנט
- 13:50גלנט: ההישגים שלנו מעמידים אותנו בעמדה חזקה לדרוש מחיזבאללה לדחוף את כוחותיו צפונה מהליטני
- 13:30סקרים לנשיאות ארצות הברית דקים בתער צפויים להיות בעלי השלכות עולמיות
- 10:30צבא ישראל: כיוונו את "נכסי המודיעין" של חיזבאללה בסוריה
עקבו אחרינו בפייסבוק
דו"ח OECD: מבין 38 מדינות - ישראל במקום הראשון בהוצאה על חינוך, שכר המורים גדל
הארגון הבינלאומי של המדינות המפותחות מפרסם את הנתונים לשנת 2024, שמציגים על הישגים למערכת החינוך הישראלית, בצל המלחמה • בעוד מספר ימי הוראה בישראל נמוך מזה שב-OECD בכל שלבי החינוך, ההוצאה לחינוך גבוהה לצד מספר תלמידים גבוה • בנוסף, שיעורי הלמידה בגיל הרך בישראל מהגבוהים בעולם, כשבאף אחת ממדינות הארגון אין חינוך חובה מתחת לגיל 3.
ארגון ה-OECD מפרסם היום (שלישי) את נתוני דו”ח EAG לשנת 2024, ומציג נתונים, ברובם מעודדים, על מערכת החינוך הישראלית, בצל המלחמה ועל רקע האתגרים הביטחוניים המורכבים. הדו”ח משווה בין 38 המדינות החברות בארגון ועוסק בתחומים שונים, בהם השקעה בחינוך, שיעורי למידה ושיפור בתנאי השכר של המורים.
נתון חיובי בולט בדו”ח מראה כי ישראל מדורגת במקום הראשון מבין 34 מדינות ה-OECD בהוצאה לחינוך כאחוז מהתמ”ג. הנתון מצביע על השקעה לא מבוטלת במערכת החינוך הישראלית. משמעות נוספת לכך מתקבלת בהתחשב בעובדה שההוצאה על החינוך בישראל גדלה מדי שנה בשיעור של 5.5% בין השנים 2015 ל-2021, בהשוואה לממוצע השנתי של 1.6% ב-OECD.
ישראל ממשיכה להוביל גם בשיעור האוכלוסייה הצעירה. על פי הדו”ח, 43.1% מהאוכלוסייה בישראל הם בני 0-24, בעוד הממוצע בארגון לגילים אלה הוא 29.7%. ביפן, לשם השוואה, המדינה בעלת שיעור האוכלוסייה הצעירה הנמוך ביותר, הנתון עומד על פחות מחצי מזה של ישראל.
שכר המורים גדל בשנים האחרונות, מספר ימי הלימודים נמוך
שכרם של אנשי החינוך בישראל גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות. בין השנים 2022 ל-2023, שכר המורים בחינוך הקדם-יסודי, היסודי והחטיבות הביניים עלה ב-10%-9%, בהשוואה לממוצע ה-OECD, שעמד על 7%-4%. עם זאת, בתנאי השכר בחטיבה העליונה קיימים פערים ניכרים יותר בהשוואה לממוצע של המדינות המתקדמות.
כחלק מהשפעות המלחמה, בישראל מספר ימי הלימודים נמוך יחסית למדינות ה-OECD. בחינוך הקדם-יסודי והיסודי מספר ימי הלימודים עומד על 179, בחטיבות הביניים והחטיבה העליונה המספר הוא 173 ימים בלבד, בעוד ממוצע ימי הלימודים ב-OECD עומד על 194 ימים בחינוך הקדם-יסודי, 183 ימים בחינוך היסודי ו-182 בחטיבה העליונה. אלו פערים שעלולים להשליך על איכות ההוראה והלמידה.
שיעורי הלמידה בגיל הרך - מהגבוהים בעולם
על פי הדוח, שיעור הלמידה של בני 3-5 בישראל עומד על 98.1%, מהגבוהים ביותר ב-OECD. בנוסף, שיעור הלמידה של ילדים מתחת לגיל 3 עומד על 56.5%, גם כאן מדובר בנתון גבוה במיוחד ביחס למדינות רבות אחרות בארגון. עוד מודגש כי רק ארבע מדינות בארגון מצליחות להציג שיעור למידה גבוה מ-50% בקרב ילדים מתחת לגיל 3 - ישראל, דנמרק, נורבגיה, וקוריאה.