ישראל שואפת למנוע מהאזרחים הערבים להשתתף בבחירות

ממשלת הימין הקיצוני בישראל בראשות בנימין נתניהו מבקשת להדיר אזרחים ערבים (פלסטינים) מהשתתפות בבחירות מוניציפליות וכלליות בהצדקות שונות.
האזרחים הערבים מהווים כ-20 אחוז מהאוכלוסייה, ומיוצגים על ידי מספר מפלגות בכנסת (הפרלמנט הישראלי), בנוסף לראשי הערים והמועצות המקומיות בערים ויישובים ערביים.
מפלגות הימין הישראליות לא הסתירו את רצונן להפסיק את הייצוג הערבי בכנסת ובעיריות, אך כעת הן מבקשות לחוקק תהליך זה.
הכנסת אישרה אתמול, רביעי, בקריאה ראשונה הצעת חוק האוסרת על כל מועמד או רשימה להתמודד בבחירות מוניציפליות אם מטרות המועמד או הרשימה לא יכירו בישראל כ"מדינה יהודית" או תומכים במאבק המזוין נגד זֶה. יִשְׂרָאֵל.
בהודעת הכנסת נמסר כי חוק הגיוס, שהוצג על ידי עודד פורייה, חבר מפלגת הימין הלאומני "ישראל ביתנו", עם נציגים נוספים, בהם חנוך דב מלביצקי ממפלגת הליכוד, עבר בקריאה ראשונית עם רוב מוחץ. רוב של 36 חברים בכנסת ו-10 חברים התנגדו (מתוך 120 חברים).
עוד צריך לאשר את הצעת החוק בשלוש קריאות כדי להפוך לחוק סופי.
עוד נכתב בהודעה: "ההצעה קובעת את ההכרה כי כפי שקורה בבחירות לכנסת, רשימת המועמדים או המועמד לא ישתתפו בבחירות לרשויות המקומיות אם מטרותיה או פעולותיה של הרשימה או מטרותיה או פעולותיה של הרשימה. המועמד מתנגש עם זה". אי הכרה בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, או הסתה לגזענות או תמיכה ותמיכה במאבק מזוין של מדינה עוינת או ארגון טרור נגד מדינת ישראל".
אזרחים ערבים מסרבים להכיר בישראל כמדינה יהודית ומתעקשים שהיא מדינה לכל אזרחיה ללא אפליה.
בכנסת הסבירו כי ההצעה "קובעת להסמיך את שר הפנים לבטל את בחירתו של אדם לתפקיד סגן ראש רשות מקומית אם מעשיו מעידים על תמיכה במאבק מזוין של מדינה עוינת או טרוריסטית". ארגון נגד מדינת ישראל", לפי פרשנותו.
הוא המשיך: "בנוסף, ההצעה קובעת אישור מנגנון לפיטורי כל חבר רשות מקומית שמועצת העירייה הכירה בה כמי שמסית לגזענות או תומכת במאבק מזוין נגד מדינת ישראל במקרה כזה, החלטת הפיטורין והפיטורים נדרש לאישור ברוב של 5/4 חברים".
בהסבר להצעת החוק נכתב: "חוק הרשויות המקומיות (הרשויות) משנת 1965 מבהיר מתי אסור להשתתף ברשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, אלא בניגוד לחוק יסוד הכנסת (חוק מיוחד)". לגבי אופן בחירת חברי הכנסת ומנגנון עבודתה) אין בחוק כל כיוון למנוע מינוי של מי שפועל נגד מדינת ישראל. בהתאם לכך, ההצעה קובעת תיקון החוק כך שהסדרים והכללים החוקיים החלים על נבחרי העם בכנסת יחולו גם על נבחרי העם ברשויות המקומיות.
העיתון העברי "הארץ" אמר במאמר המערכת שלו ביום חמישי כי ממשלת ישראל "מנסה להדיר אזרחים ערבים מהתהליך הדמוקרטי".
לדבריה, "הצעת החוק שהגיש חבר הכנסת חנוך מילובידסקי (מפלגת הליכוד), המגבילה את זכותם של ערבים אזרחי ישראל להצביע ולהתמודד בבחירות המוניציפליות, אושרה ביום רביעי בהצבעה טרומית בכנסת, וחקיקה זו מצטרפת. התאום המכוער שלה, ההצעה ש... "היא נוגעת להרחבת ההצדקות להדרת מפלגות ומתמודדים ערביים מהבחירות לכנסת במסגרת התיקון לחוק יסוד הכנסת".

היא הוסיפה: "מטרת חוק הגיוס ברורה: ליצור אפקט מצמרר, ואף הקפאה, על האפשרות להריץ נציגים ערבים בבחירות לרשויות המקומיות שאינם מספקים את הממשלה. הבחירות לרשויות המקומיות הן צעד בדרך בחירות כלליות".
היא המשיכה: "לאחר שהימין לא הצליח לזכות ב-61 מנדטים בכנסת בחמש מערכות בחירות, עקב השתתפותם של אזרחים ערבים בבחירות, ההבנה המקיאווליסטית של הממשלה השלטת - עסוקה בהבטחת שלטונה ובמניעת" האפשרות. של החלפת השלטון - מתמצה בצמצום הנכונות של אזרחים ערבים להשתתף בבחירות הסתברותיות.

העיתון סבר כי "התפשרות על חופש הבחירות - אבן היסוד של הדמוקרטיה - היא מטרה ולא רק אמצעי לקושרים נגד המשטר הישראלי".
היא אמרה: "המאבק נגד החוק הגזעני הבלתי מקובל הזה חייב להילחם בכל הכלים הקיימים: בכנסת, בבתי המשפט, בתקשורת, בדעת הקהל ובמחאות עממיות נרחבות".
ב"הארץ" הוסיפו: "אם החוק הזה והדוגמאות שלו יעברו, כל שכבות היופי לא יוכלו לכסות על הכיעור והכתם שנוספו על פני המדינה".
לכנסת ישראל יש 120 מושבים, וחבריה נבחרים על פי שיטת ייצוג יחסי. הבוחרים מצביעים לרשימות המפלגה ולא לאנשים ספציפיים ברשימות.

כל מפלגה חייבת לעבור את הרף (כיום 3.25 אחוזים) כדי שתוכל לקבל מקום בכנסת.

בעוד פעילים ערבים אומרים כי העלאת שיעור החתך מספר פעמים מ-1% ל-3.25% נועדה להחריג רשימות ערביות ולמנוע מהם לזכות במושבים בכנסת.