- 18:42נתניהו "רומז" כי יפגע בשדות הנפט של איראן אם האחרונה תתקוף את ישראל
- 11:15התקפות ביפר ישראליות בלבנון 'פשע מלחמה'
- 07:40"אקסיוס": בלינקן בוחר לשמור על לחץ על ישראל במקום להפסיק לחמש אותה
- 18:16דיווח ישראלי חושף "הפתעה" בנוגע לסוגיית ההדלפות בלשכת נתניהו
- 08:03לופטהנזה מאריכה את השעיית טיסותיה לישראל עד ה-15 בדצמבר
- 11:30ישראל ממליצה לאזרחיה לא להשתתף במשחק בפריז לאחר האירועים באמסטרדם
- 07:44ערב הסעודית מארחת פסגה ערבית-אסלאמית לדיון בהתפתחויות במלחמת ישראל בעזה ובלבנון
- 11:00צרפת מתכוונת להחזיר את שגריר ישראל אליה
- 09:30אדריכל ההכרה בסהרה המרוקאית מונה להחזיק בתיק של משרד החוץ האמריקאי
עקבו אחרינו בפייסבוק
מכנה משותף מסוכן בין נתניהו לגולדה מאיר
עם המלחמות הרצופות הנוכחיות של ישראל וסדרות ההתנקשויות הארוכות במצב שמאיים רק לעתים רחוקות על מלחמה כוללת באזור, מתגלים קווים משותפים רבים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לגולדה מאיר.
העמדות הקיצוניות של השניים והתעלמות מוחלטת מזכויות הפלסטינים מגדילות את הדמיון ביניהן, למרות שהתנאים באזור ובעולם היו שונים בשנות ה-70 מכפי שהם כיום.
יו"ר בית הנבחרים האמריקני לשעבר, ננסי פלוסי, הצהירה לאחרונה כי ראש ממשלת ישראל הנוכחי בנימין נתניהו לעולם אינו מאמין בשלום במזרח התיכון, ובגללו לא הושג פתרון שתי המדינות.
לגולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל בין 1969 ל-1974, נאמר עליה לפני ואחרי מותה שהיא לא ניסתה להבין את המנטליות של הערבים ולא חתרה מספיק לשלום איתם.
עמדתו של הפוליטיקאי המפורסם הזה, שתואר על ידי בן-גוריון כ"האיש האמיתי היחיד בממשלתו", כמו נתניהו, התבססה על שני עקרונות: הראשון היה הבטחת חוזקה ועליונותה המוחצת של ישראל, והשני היה חוסר. של אמון בערבים. כך למשל, גולדה מאיר הצהירה באחת ההזדמנויות: "אני מאמינה שנחיה עם שכנינו בשלום, אבל אני בטוחה שאף אחד לא יעשה שלום עם ישראל חלשה אם ישראל לא תהיה חזקה, לא יהיה פה שלום אנחנו לא יכולים לחיות כאן אלא אם כן "היינו מוכנים להילחם. השכנים שלנו לא יהיו כל כך נדיבים לתת לנו שלום."
גם גולדה מאיר, בתחילת שנות ה-70, לא דיברה על הפלסטינים, אלא על הערבים השכנים נוהגת נתניהו גם בזמן הנוכחי, למרות הסכמי השלום עם מצרים וירדן ואלו שנחתמו עם. הפלסטינים באוסלו.
ביטוי נוסף לדמיון בין שתי הדמויות הוא דחייתן של הפסקת אש עד שישראל תשיג את כל מטרותיה. מאיר שלח מכתב ימים לאחר פרוץ מלחמת אוקטובר ב-1973, לשר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר ובו הודיע לו כי הצבא הישראלי, לפי מומחים שהיא סומכת עליו, נלחם בקרב קשה, אך עם הגעתם של חיילי מילואים. הציוד הדרוש, מהלך המלחמה בהחלט ישתנה לטובת ישראל.
ראש ממשלת ישראל דאז הזכיר לקיסינג'ר כי זו הסיבה שדחתה את רעיון שביתת המנע, וכי אילו הייתה מסכימה להצעת הרמטכ"ל שלה, המצב היה שונה לחלוטין.
מאיר הקדים את ההצעה הזו בבקשה מארצות הברית להטיל וטו על הצבעה אפשרית על הפסקת אש במועצת הביטחון, לפחות עד 10-11 באוקטובר. היא גם ביקשה אספקת נשק אמריקאי, במיוחד טילי אוויר-אוויר של סיידווינדר.
המכנה המשותף המסוכן בין השניים הוא הנכונות שלהם להשתמש בכל כלי הנשק כדי לחסל "אויבים". חברים קיצוניים בממשלת נתניהו דיברו על האפשרות להשתמש בנשק גרעיני במלחמה העקובה מדם שפתחה ישראל לאחר מתקפת השיטפון באל-אקצא ב-7 באוקטובר 2023.
כך גם במלחמת אוקטובר. כאשר צבאות מצרים וסוריה התקדמו בכוח בשתי החזיתות, התעוררה בהלה של ממש בתל אביב עד כדי כך שראש הממשלה, על פי דיווחים שאושרו, הודיע אז לחברי ממשלתה: "נשתמש בנשק גרעיני. ."
בארסנל של ישראל באותה תקופה היו 20 פצצות גרעיניות שניתן היה להטיל על קהיר או דמשק. דיווחים אלו מציינים כי באותה הזדמנות הורתה גולדה מאיר להעמיד מטוסי מפציץ וטילים ישראלים המצוידים במטענים גרעיניים לכוננות.
הסיפור הזה אומר שכאשר ארה"ב גילתה את ההכנות הללו, היא מיהרה להעביר כמויות אדירות של כלי נשק קונבנציונליים מודרניים שונים כדי לתמוך בישראלים ולתת להם אלטרנטיבה לנשק גרעיני.
במלחמה האלימה הנוכחית שמוביל נתניהו בחזיתות רבות, הישראלים משתמשים בכל הנשק הקונבנציונלי שלהם. גם הפעם חוששים רבים שהמלחמה העקובה מדם המתנהלת כעת עלולה לצאת מכלל שליטה עד כדי כך שהיא עלולה לעורר את הישראלים לשקול שימוש בנשק גרעיני נגד איראן.