- 15:37דגה: מרוקו הפכה למדינת מעבר וקליטה למבקשי מקלט
- 15:25עלייה חדה בהשקעות זרות ישירות במרוקו ובאפריקה בשנת 2024
- 12:36סהרה מרוקאית: קשר בין מרוקו למעמקי אפריקה
- 12:00מרוקו מאיצה את המעבר האסטרטגי שלה לעבר תעשיית ביטחון ריבונית
- 10:59מרוקו ממוצבת היטב למלא תפקיד מרכזי בסחר הפנים-אפריקאי
- 10:30מרוקו חונכת קונסוליה כללית חדשה במנט-לה-ג'ולי כדי לחזק את קרבתה לתפוצות בצרפת
- 10:07בריסל: הצעה להכיר בריבונות מרוקו על הסהרה שלה
- 08:41מרוקו מתווה את דרכה באווירונאוטיקה העולמית
- 16:30תחת הנהגת המלוכה, מרוקו ממצבת את עצמה כמניע של אינטגרציה כלכלית אפריקאית
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו וצרפת: שינויים אסטרטגיים ביחסים לאור אתגרים כלכליים ואזוריים
דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי "Portail de l'Intelligence Économique" הצרפתי קבע כי יחסי מרוקו-צרפת, המשתרעים מהתקופה הקולוניאלית ועד לשותפות האסטרטגית, היו עדים למתיחות חסרת תקדים במהלך שלוש השנים האחרונות.
היחסים הללו הידרדרו על רקע נושאים כמו הפחתת ויזה, האשמות על ריגול באמצעות תוכנית פגסוס ומשברים דיפלומטיים עם שותפים אחרים באירופה.
מצד שני, הדוח הצרפתי מוסיף כי מרוקו הצליחה לנצל את המשברים הללו כדי לחזק את ריבונותה על הסהרה המרוקאית ולהרחיב את השפעתה האפריקאית.
אותו גורם אישר כי ביקורו האחרון של נשיא צרפת עמנואל מקרון ברבאט הדגיש את השינוי בעמדה הצרפתית לסוגיית הסהרה המרוקאית, שכן צרפת הכירה בריבונותה של מרוקו עליה, בהתחשב בתוכנית האוטונומיה המוצעת כבסיס לפתרון מדיני צודק ובר קיימא.
הדו"ח סבר כי תמיכה זו באה בזמן רגיש, שכן היא חיזקה את מעמדה של מרוקו בזירה הבינלאומית תוך כעסה של אלג'יריה, אשר הגיבה בהקשחת הליכי הוויזה נגד מרוקאים.
בתגובה לבידוד האירופי הגובר, מרוקו פעלה לגיוון הבריתות הבינלאומיות שלה, נהנית מתמיכת ארצות הברית מאז 2020 ומהעצמת שיתוף הפעולה עם מעצמות עולמיות כמו סין ורוסיה, לפי אותו מקור.
ברמה האפריקאית, מרוקו חיזקה את מעמדה על ידי חזרה לאיחוד האפריקאי ב-2017 והשתתפות בפרויקטים אסטרטגיים עם מדינות אפריקה.
הפיוס המרוקאי-צרפתי הביא לחתימת 22 הסכמי השקעה בשווי 10 מיליארד יורו, כולל מגזרי התעופה, אנרגיה בת קיימא ותשתיות.
אחד הפרויקטים הבולטים הוא ההשקעה של תאלס במרכז תקשורת לווייני במרוקו, שמחזקת את תפקידה כמרכז טכנולוגיה אפריקאי.
לפי הדו"ח הצרפתי, פרויקטים אלו אינם מוגבלים לחיזוק הכלכלה המרוקאית, אלא מראים את השותפות כגורם אסטרטגי ליציבות אזורית משותפת.
הוא ציין כי למרות ההצלחות הדיפלומטיות, עדיין עומדים בפני מרוקו אתגרים, כמו תלות בהשקעות זרות, בעיות אבטחת מים לאור הבצורת והחרפת הפער החברתי בתוך החברה.
תגובות (0)