- 17:02גיום שבאן-דלמאס: תחת הנהגתו של הוד מלכותו המלך, אפריקה לוקחת אחריות על גורלה הימי
- 16:15מרוקו מקבלת לראשונה את אישור הרמה הגבוהה ביותר של אמצעי הגנה גרעיניים על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA)
- 15:30שר החוץ של ניז'ר מברך על תמיכת מרוקו בברית הסאהל
- 15:09מרוקו: עמוד תווך של סולידריות באפריקה במקסיקו
- 14:00מרוקו וגאנה מחזקות את השותפות האסטרטגית שלהן לאחר תמיכתה של אקרה בתוכנית האוטונומיה לסהרה המערבית
- 12:45מרוקו מגוונת את שותפויותיה מעבר לצרפת: אסטרטגיה מתחשבת לחיזוק ריבונותה הכלכלית
- 08:15שר הסביבה של חוף השנהב מברך על יוזמות מרוקו למען אפריקה בהנהגתו של המלך מוחמד השישי
- 07:45מרוקו מאשררת מחדש את מחויבותה לשיתוף מומחיותה בשימוש בדרכי שלום בטכנולוגיות גרעיניות
- 15:19המלך מוחמד השישי קורא לאסטרטגיה חדשה לתפקידה הימי של אפריקה
עקבו אחרינו בפייסבוק
המדיניות האפריקאית של מרוקו: אסטרטגיה דיפלומטית שהומצאה מחדש
מרוקו, על ידי תמיכה בתנועות שחרור לאומיות, הצליחה ליצור בריתות מוצקות באפריקה, מה שחיזק את תפקידה האסטרטגי ביבשת. עמדה זו אפשרה לממלכה להגדיר מחדש את יחסיה הבינלאומיים בהתבסס על סוגיית הסהרה, והשפיעה על עמדתן של מדינות אפריקה בסכסוך זה. על פי מחקר שפורסם במגזין Lixus, מרוקו עיצבה את יחסיה הדיפלומטיים על פי גורמים פנימיים, כמו המערכת הפוליטית והיכולת הצבאית שלה, וגורמים חיצוניים, כמו ההקשר הגיאופוליטי העולמי והדינמיקה של היחסים הבינלאומיים.
לסכסוך בסהרה, שהתרחש בשנות ה-70, הייתה השפעה רבה על היחסים הבינלאומיים של מרוקו. בימיה הראשונים, תמיכת המשטרים האלג'יריים ולובים בחזית פוליסריו אפשרה לזה האחרון להשתלט על יבשת אפריקה. עם זאת, ההתפתחויות הגיאופוליטיות של שנות ה-90 הובילו לכיוון מחדש של עמדות אפריקאיות, הפחיתו בהדרגה את התמיכה בפוליסריו והציעו למרוקו הזדמנות לחזק את יחסיה עם מדינות אפריקאיות רבות ולשכנע את האחרונות לסקור את עמדתן לקראת ביקור בסהרה.
מאז עצמאותה, מרוקו תמיד שמה את שאלת השלמות הטריטוריאלית בלב מדיניות החוץ שלה, במיוחד באפריקה. לאחר העצמאות, היא התקדמה לחיזוק קשריה עם מדינות אפריקאיות מתקדמות, למרות אתגרים אידיאולוגיים, על ידי תמיכה בתנועות שחרור והתנגדות לאימפריאליזם הקולוניאלי. תמיכה זו במטרת העצמאות באפריקה הייתה מרכיב מרכזי בדיפלומטיה המרוקאית, וסייעה לחזק את השפעתה ביבשת.
פרישתה של מרוקו מארגון האיחוד האפריקאי ב-1984 סימנה נקודת מפנה חשובה ביחסיה עם אפריקה. החלטה זו אפשרה לממלכה להעריך מחדש את מדיניותה האפריקאית, להגביר את שיתוף הפעולה עם מדינות רבות ולקבל, ברוב המקרים, תמיכה בשלמותה הטריטוריאלית. שינוי אסטרטגי זה היה גורם מפתח בשכנוע מדינות אפריקאיות רבות לבחון את עמדתן לגבי הסכסוך בסהרה, תוך קבלת החלטות טובות יותר למרוקו.
תגובות (0)