- 16:14אזרבייג'ן ומרוקו: חיזוק קשרי דרום-דרום בעולם מפולג
- 15:30רכבת אל-בוראק המהירה המרוקאית במרכז הדיונים בבייג'ינג
- 15:21מרוקו משיקה ייצור של כלי רכב משוריינים WhAP: נקודת מפנה אסטרטגית לתעשיית הביטחון
- 15:02מוחמד השישי מביע סולידריות עם דונלד טראמפ בעקבות השיטפונות הקטלניים בטקסס
- 14:45פיץ' מעלה את תחזית הצמיחה שלה למרוקו ל-4.5% בשנת 2025, בהתבסס על חקלאות והשקעות
- 14:14שיתוף פעולה חקלאי: מרוקו וארצות הברית מתקדמות לקראת שותפות מובנית
- 14:00מרוקו מבססת את עצמה כמרכז השקעות אזורי מוביל
- 10:00מרוקו בין עשרת המדינות האפריקאיות המובילות מבחינת תיעוש ירוק
- 09:15עומר חג'ירה מבקר בוורשה כדי לחזק את הסחר בין מרוקו לפולין
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו, מובילה גישה אנושית ומשולבת להגירה באפריקה
מאז 2013, מרוקו התבלטה על ידי אימוץ מדיניות הגירה חסרת תקדים בדרום הגלובלי, תוך הצבת זכויות אדם ואינטגרציה בלב האסטרטגיה שלה. תחת הנהגתו החזונית של הוד מלכותו המלך מוחמד השישי, בתפקידו כמנהיג האיחוד האפריקאי לענייני הגירה, בנתה הממלכה מודל הומניסטי לניהול זרמי הגירה, תוך התנתקות מגישות מבוססות ביטחון או טכניות בלבד.
מדיניות מרוקאית שאפתנית זו מבוססת על האמונה כי אתגרי ההגירה דורשים תגובה הוליסטית ומאוחדת, כזו שלוקחת בחשבון את צרכיהן של מדינות המוצא ומדינות המארחות, תוך הבטחת כבודם של המהגרים. באופן ספציפי, שני קמפיינים להסדרה השיבו את מעמדם החוקי של כ-50,000 מהגרים, בעיקר מאפריקה שמדרום לסהרה. כך הם יכלו לגשת לשירותים חיוניים: חינוך, בריאות, הכשרה מקצועית ותמיכה חברתית.
מעבר להסדרה, רבאט ביצעה רפורמה מקיפה במסגרת החקיקה שלה. אימוץ חוק 27-14 בנושא המאבק בסחר בבני אדם והעדכון המתמשך של הקוד הנוגע לכניסה ולשהייה של זרים משקפים רצון לעמוד בהתחייבויות הבינלאומיות של הממלכה. דינמיקה זו בנויה סביב ארבעה תחומים עדיפים: שילוב חברתי וכלכלי של מהגרים, רפורמה משפטית, התאמה מוסדית וניהול מתואם ומכבד זכויות אדם של זרמי הגירה.
אחת עשרה תוכניות מגזריות מיישמות מדיניות זו באמצעות פעולות קונקרטיות בחינוך, בריאות, מאבק בסחר ושילוב מקצועי. מודל זה משתרע כעת מעבר למסגרת הלאומית.
בזירה האפריקאית, מרוקו ממלאת גם תפקיד פעיל בבניית מדיניות ההגירה של היבשת. בפרט, היא משתתפת בפיתוח טיוטת חוק המסגרת בנושא הגירת עבודה, בחסות הפרלמנט הפאן-אפריקאי. יוזמה זו שואפת ליצור בסיס משותף להגנה על זכויותיהם של עובדים זרים ולשיתוף פעולה בין-אפריקאי בתעסוקה ובביטחון סוציאלי.
הממלכה גם מנהלת קמפיין לאשרור רחב יותר של הפרוטוקול בדבר תנועה חופשית של אנשים, החיוני להצלחת אזור הסחר החופשי היבשתי האפריקאי (AfCFTA). היא גם מקדמת את מעורבותן של רשויות מקומיות, במיוחד בערים גדולות, כמפתחות בשילוב מוצלח של מהגרים בשטח.
כיום, אסטרטגיית ההגירה של מרוקו מוכרת כנקודת ייחוס יבשתית. היא ממחישה את שאיפתה של מרוקו לתרום להופעתה של אפריקה מאוחדת וריבונית, המתמקדת בנחישות בצמיחה מכלילה, המבוססת על פיתוח ההון האנושי שלה וניהול הדינמיקה הדמוגרפית שלה.