- 16:00בואיאך: שיתוף פעולה בין מוסדות זכויות אדם למנגנונים לאומיים חיוני להבטחת הגנה יעילה על זכויות
- 08:02מרוקו מחזקת את השותפות עם מרכז ז'נבה לזכויות אדם
- 15:24מרוקו דוגלת בהגירה כוללנית ובממשל אקלים בז'נבה
- 16:52ז'נבה: זניבר מדגיש רפורמות משמעותיות אחרונות ומדיניות פלילית במרוקו
- 16:38שר החוץ השוויצרי דן עם הצד הישראלי במשבר ההומניטרי בעזה
- 16:36ישראל הודיעה על גירושה של הפעילה השוודית גרטה תונברג
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו מאשרת מחדש את מחויבותה לזכויות אדם
"ברוח זו, כמדינת הליבה של היוזמה על האמנה נגד היעלמויות בכפייה, לצד ארגנטינה, צרפת וסמואה, מרוקו הציגה שתי התחייבויות לאומיות מרכזיות", הכריז השגריר והנציג הקבוע של מרוקו במשרד האו"ם בז'נבה, עומר זניבר.
התחייבויות אלו נוגעות לארגון, במרוקו, של ועידה אזורית לעידוד אשרור האמנה ויישום הוראותיה; והכללת היעלמות כפויה בחקיקה הפלילית כפשע עצמאי ופשע נגד האנושות, הוסיף השגריר שמסר את הצהרת מרוקו תחת סעיף 02 בסדר היום של המושב, הנוגע לאינטראקציה עם הנציב העליון לזכויות אדם.
בנוסף, ובשיתוף עם פרגוואי ופורטוגל, מרוקו פעלה כדי לתת תוכן ליוזמה ליצור את הרשת הבינלאומית של מנגנונים לאומיים ליישום, הכנת דוחות ומעקב אחר זכויות אדם, על ידי אירוח, באוקטובר האחרון, את המהדורה ה-10 של דיאלוג גליון על זכויות האדם, שהוכתר באימוץ של ארגון ה-Marrakech, האפקט והפיתוח הלאומי האחרון, פאנל ברמה על איחוד הרשת הזו, הוא המשיך.
מר זניבר ציין עוד כי במהלך המושב הנוכחי, ובהמשכיות פעולתה לקידום דיפלומטיה של נשים בזכויות אדם, תציג מרוקו, יחד עם שותפות נוספות, גם הצעת החלטה שמטרתה למסד את החגיגה בז'נבה של יום האישה הבינלאומי לדיפלומטיה.
יתר על כן, השגריר אישר כי ממלכת מרוקו, נאמנה לבחירתה הבלתי הפיכה לבנות מדינת חוק דמוקרטית, "פועלת בנחישות בתהליך של איחוד הארסנל המשפטי שלה לקידום זכויות אדם".
בהקשר זה, הדגיש, שנת 2024 התאפיינה בהשקת תהליך תיקון הקוד המשפחתי, המהווה את אחת הרפורמות הגדולות בממלכה, באמצעות גישה מתחשבת ומאוזנת, המשלבת שמירה על הזהות הלאומית והתאמה לתמורות חברתיות ולהתחייבויות בינלאומיות במונחים של זכויות אדם.
בנוסף, וכדי לספק למרוקו מסגרת משפטית מודרנית, בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים הטובים ביותר במונחים של זכויות אדם, טיוטות חוקי העונשין והחוקים הנוגעים להליך הפלילי הם כיום נושא לוויכוח בונה בין הממשלה, פרלמנטרים ואנשי מקצוע במגזר, הוא ציין עוד.
מר זניבר לא נמנע מלהצביע על אימוץ החוק האורגני המתייחס להגדרת התנאים והדרכים למימוש זכות השביתה, וכן על כניסתו לתוקף של חוק העונשים החלופיים, החיוניים כיום כדי לתת מענה לצוויים העכשוויים של מדיניות העונשין.
תגובות (0)