- 13:30חמש שנים של קונסולידציה: ההשפעה האסטרטגית של ההכרה האמריקאית בסהרה המרוקאית
- 11:30טראמפ ופוטין לא מצליחים להתקדם בנושא אוקראינה ואיראן
- 10:45טראמפ לועג לתקיפה האיראנית וטוען להרס אתרי הגרעין של טהרן
- 10:01המלך מוחמד השישי שולח את ברכותיו לדונלד טראמפ ומאשרר מחדש את עוצמת השותפות המרוקאית-אמריקאית
- 07:45בית המשפט העליון של ארה"ב מצדד בטראמפ בנושא גירוש מהגרים לדרום סודן
- 16:45מה משמעות השעיית שיתוף הפעולה בין איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית?
- 15:15טראמפ מארח מנהיגים אפריקאים בבית הלבן לחיזוק השותפות הכלכלית
- 14:30הרפובליקנים בבית הנבחרים דוחפים את "החוק הגדול והיפה" של טראמפ למרות פילוגים פנימיים
- 11:15האם ארצות הברית שוקלת להעביר את בסיסיה הצבאיים מספרד למרוקו?
עקבו אחרינו בפייסבוק
Parker Solar Probe; מסע היסטורי אל השמש
ה-Parker Solar Probe, העצם המהיר ביותר מעשה ידי אדם שנוצר אי פעם, אמור להתקרב הכי קרוב לשמש היום, ולהגיע למהירויות של 435,000 מייל לשעה. מהירות יוצאת דופן זו פירושה שהחללית יכולה לנוע מלונדון לניו יורק תוך 29 שניות בלבד.
מהירותה המרשימה של הגשושית היא תוצאה של כוחות הכבידה האדירים שמפעילה השמש, ומושכים אותה יותר ויותר לליבה. היום, הוא יגיע למרחק של 3.8 מיליון מייל מפני השטח של השמש, ויצא אל תוך הקורונה של השמש - האטמוספירה החיצונית המחוממת במיוחד, הנראית מכדור הארץ במהלך ליקוי חמה מלא. החללית תעמוד בטמפרטורות קיצוניות, כאשר החזית שלה צפויה להגיע ל-1,400 מעלות צלזיוס. מדענים ימתינו בכיליון עיניים לאישור שהוא שרד את התנאים האינטנסיביים, כאשר נתונים צפויים להגיע ב-27 בדצמבר.
הושקה באוגוסט 2018, הגשושית הסולארית של פרקר מתקרבת בהתמדה לשמש בכל מסלול. זהו המסלול ה-22 שלו, והוא מסמן את הכי קרוב שהגשושית תגיע לשמש. מדענים צופים בשקיקה שפע של נתונים כדי לשפר את הבנתנו את התנהגות השמש. תצפיות קודמות חשפו קיפולים חריגים בשדה המגנטי של השמש, היוצרים את רוח השמש שמניעה אורות על פני כדור הארץ. עם זאת, רוח סולארית זו מהווה גם איום פוטנציאלי על אסטרונאוטים, לוויינים ורשתות חשמל על פני כדור הארץ בשל רמות הקרינה הגבוהות שלה.
הבנת מקורות רוח השמש והשפעותיה על השדה המגנטי של כדור הארץ היא קריטית לשיפור תחזיות מזג האוויר בחלל. אחת התעלומות המרכזיות שמדענים שואפים לפתור היא מדוע העטרה של השמש מגיעה לטמפרטורות העולה על מיליון מעלות צלזיוס, בעוד טמפרטורת פני השטח שלה היא רק סביב 6,000 מעלות צלזיוס. אנומליה זו נותרה אחד המאפיינים המבלבלים ביותר של השמש.
הרעיון של משימה סולארית מקרוב מתחיל ב-1958, אך רק במאה ה-21 פיתחו המהנדסים חללית המסוגלת לעמוד בתנאים קיצוניים כל כך. חלק חיוני מהעיצוב של פרקר סולארית פרוב הוא מגן החום שלו, המגן על המכשירים שלו מהחום העז של השמש.
פרופסור טים הורברי, שתרם למאמצי המחקר, הביע את התרגשותו מהצלחת המשימה. הוא הצהיר, "אני בר מזל להפליא להיות ברגע זה בקריירה שלי כאשר סוף סוף המשימה הזו עפה כדי שנוכל לעשות את המדע שרצינו לעשות במשך עשרות שנים." ההישג ההנדסי מדהים לא פחות מהפוטנציאל המדעי שהוא פותח, ומציין אבן דרך היסטורית בחקר מערכת השמש של האנושות.
משימה זו היא לא רק פלא טכנולוגי אלא גם מבטיחה להניב תובנות חשובות לגבי התנהגות השמש והשפעתה על הפלנטה שלנו. עם כל מסלול חדש, אנו מתקרבים יותר לפתרון כמה מהתעלומות הגדולות ביותר של מערכת השמש שלנו.
תגובות (0)