נאומו של עמנואל מקרון בפני הפרלמנט המרוקאי

Tuesday 29 October 2024 - 13:00

ביום שלישי הקרוב, 29 באוקטובר, נשיא צרפת עמנואל מקרון נאם בפני שתי הלשכות של הפרלמנט המרוקאי לרגל ביקורו הממלכתי במרוקו, רגע חזק וסמלי שהוא חלק ממערכת יחסים צרפתית-מרוקאית עשירה בהיסטוריה ומלאה הבטחה לעתיד. בנאום צפוף הוא שיבח את שיתוף הפעולה הדו-צדדי הזה, המשלב זיכרונות היסטוריים, יחסי תרבות והסיכויים הכלכליים של ברית מחודשת וים תיכון מאוחד.

חזרה להיסטוריה צרפתית-מרוקאית המסומנת בקולוניזציה ושחרור

מקרון החל את נאומו בהתייחסות להיסטוריה הקולוניאלית המשותפת של שתי המדינות. הוא נזכר ש"מרוקו לא נמלטה מהשאיפות והאלימות של ההיסטוריה הקולוניאלית", מה שמזכיר את הדרך שבה נכנסה צרפת לממלכה לראשונה באמצעות הסכמים מסחריים וכספים, לפני הסכם פאס הקים את מדינת החסות ב-1912. תזכורת היסטורית זו הוסמכה על ידי העובדה שהוא גם שיבח דמויות צרפתיות מסוימות, כמו לואי מסיניון, ז'אק ברק והוברט ליאוטי, שלדבריו ניסו "להבין, לכבד ולאהוב את האימפריה בת אלף השנים הזו.

לאחר מכן הדגיש מקרון את התרומה המרוקאית במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל השתתפותם של חיילים מרוקאים לצד כוחות צרפתים לשחרור צרפת מהכיבוש הנאצי. "כשצרפת מסתכלת אחורה על 80 השנים האחרונות של יחסי צרפת-מרוקו, זו קודם כל הכרת תודה שהיא מרגישה", הוא הכריז, בהתייחס להשתתפותם של מרוקאים בקרבות סמליים כמו אלו של פרובנס ועמק הרון. נשיא צרפת גם נזכר בביקורו ביולי האחרון בנקרופוליס בולוריס, בסן-רפאל, שם נחים חיילים מרוקאים רבים, מחווה המדגישה את הקשר ההיסטורי בין שתי המדינות.

הנוכחות הצרפתית במרוקו והעניין הגובר בתרבות הצרפתית-מרוקאית

עמנואל מקרון שיבח את הנוכחות הפעילה של הקהילה הצרפתית במרוקו, שאותה תיאר כ"הגדולה באפריקה", עם כ-44 מוסדות חינוך המחנכים כמעט 50,000 תלמידים, רובם מרוקאים. הוא גם הדגיש את הקשר התרבותי החזק שקיים בין שתי המדינות, היבט שלדעתו חיוני לחיזוק הקשר הצרפתי-מרוקו. "צריך לראות את התשוקה של הקוראים הצרפתים לסופרים פרנקו-מרוקאים", הוא הזכיר, תוך ציטט מחברים כמו טהר בנג'לון, עבדאלאטיף לאבי, ליילה סלימני ופייר אסולין.

הנוכחות התרבותית והאקדמית הזו, הקשורה לקהילה המרוקאית החזקה בצרפת, המייצגת את קהילת הסטודנטים הזרים הראשונה בצרפת, היא, לדברי מקרון, נכס מרכזי לחיזוק שיתוף הפעולה בין שתי האומות. בנוסף, הוא ציין את המשיכה שמרוקו מפעילה על תיירים צרפתים, עם כחמישה מיליון מבקרים צרפתים בשנה, המעידה על עניין עמוק והולך וגובר של הצרפתים בתרבות המרוקאית.

לקראת שותפות מחוזקת: שיתוף פעולה כלכלי ופיתוח בר קיימא

אחת מנקודות המפתח של נאום זה הייתה קריאתו של מקרון ל"שותפות מחוזקת יוצאת דופן" בין צרפת למרוקו, המבוססת על ערכים משותפים ואינטרסים אסטרטגיים. בעניין ההגירה, הוא דיבר על הצורך בשיתוף פעולה "טבעי וזורם" בנושאים קונסולריים ופיקוח על הגירה, מתוך הכרה כי מדובר ב"שאלה של אמון הדדי" ונושא בעל חשיבות עבור צרפתים רבים.

בין פרויקטי הדגל המדגימים את שיתוף הפעולה הזה, נשיא צרפת ציין את פיתוח ה-TGV במרוקו, פרויקט שממשיך להיפרס בסיוע צרפתי ומהווה "גאווה עצומה" לשתי המדינות. עמנואל מקרון דן גם בפרויקטים של שיתוף פעולה במגזרים אסטרטגיים כמו תשתיות, אנרגיה, ניהול מים, טיפול בפסולת, כמו גם חינוך והשכלה גבוהה. "הכל בא ביחד", אמר, והדגיש את תפקידן של חברות צרפתיות שהשקיעו במרוקו והפכו את צרפת למשקיעה הזרה המובילה ויוצרת משרות מוסמכות בממלכה.

חזון משותף לים התיכון

מקרון גם הביע את אמונתו כי "עתיד הים התיכון ייכתב גם על ידי מסדרונות המימן והחשמל הירוק הללו" שיקשרו בין צרפת למרוקו. המעבר האקולוגי הזה בין שני חופי הים התיכון הוא חלק מהרצון לבנות תשתית בת קיימא וידידותית לסביבה, שתמלא תפקיד אסטרטגי בצמיחתן של אירופה ואפריקה. נשיא צרפת הדגיש את הפוטנציאל של מרוקו כ"פלטפורמת ייצור יעילה ומשלימה לתעשייה הצרפתית והאירופית", המסוגלת לקדם שילוב של שרשראות ערך בין שתי היבשות.

השאלה הרגישה של הסהרה והתמיכה הצרפתית

בקטע מצופה במיוחד בנאומו, מקרון אישר מחדש כי מבחינת צרפת, "ההווה והעתיד של הסהרה הם חלק ממסגרת הריבונות המרוקאית". הצהרה זו מאשרת את עמדת צרפת בנושא רגיש עבור מרוקו, הרואה בסהרה חלק בלתי נפרד משטחה. תמיכה מפורשת זו נתפסת כאות חזק לסולידריות ואמון בין שתי המדינות.

הקריאה לכתוב דף חדש

לסיום, עמנואל מקרון השיק קריאה לכתיבת "הספר הבא של מערכת היחסים שלנו" תוך שימוש במילותיו של המלך מוחמד השישי, והדגיש כי מערכת היחסים הצרפתית-מרוקאית הזו חייבת להתפתח ולהמציא מחדש כדי להגיב לאתגרים. מוֹדֶרנִי. הוא הדגיש את הצורך לאמץ גישה חדשנית, לזנוח את המסגרות המסורתיות כדי לבנות מערכת יחסים שאפתנית יותר.

נאומו של מקרון מסמן נקודת מפנה במערכת היחסים הצרפתית-מרוקאית, ומדגיש לא רק מורשת היסטורית, אלא גם חזון משותף לעתיד המעוגן בערכים משותפים ובאינטרסים משותפים. הנאום הזה מזכיר לנו שלמרות האתגרים וההבדלים - המסומל על ידי בדיחה על היריבות בכדורגל בין צרפת למרוקו - שתי המדינות מאוחדות ברצון משותף להתקדם יחד.