- 16:15אנדרו מוריסון: מרוקו מבססת את עצמה כ"חומת יציבות איתנה" באפריקה
- 15:24ספרד מאשררת מחדש את תמיכתה בתוכנית האוטונומיה של מרוקו בסהרה
- 14:13מרוקו, מודל של פיתוח ויציבות שזוכה לשבחים על ידי ASEAN
- 11:16הכלכלה המרוקאית מחזקת את התאוששותה הודות לתמיכה מצד הביקוש המקומי
- 09:15מרוקו, תחת הנהגתו של הוד מלכותו המלך, מציבה את שיתוף הפעולה האפריקאי בלב מדיניות החוץ שלה
- 07:42חיזוק שיתוף הפעולה המרוקאי-חוף השנהב: קריאה לבניית עתיד כלכלי משותף
- 23:30ביטחון תזונתי: מרוקו מגויסת במלואה לתמיכה במדינות מתפתחות
- 15:28משלחת סעודית משיקה סיור השקעות אסטרטגי בצפון אפריקה
- 11:53פסגת העסקים בין ארה"ב לאפריקה: אפריקה היא שחקן מפתח בכלכלה הגלובלית החדשה
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו: חיזוק ההון האנושי כדי להיחלץ ממלכודת ההכנסה הבינונית
בדו"ח שנערך לאחרונה מקרן קרנגי לשלום בינלאומי, האנליסט הכלכלי אלכסנדר קטאב מדגיש את האתגרים וההזדמנויות שעומדות בפני מרוקו לאחר 25 שנים של מודרניזציה והשתלבות בשרשרות ערך גלובליות. המדינה, על אף שנהנית ממספר מסוים של רפורמות, מוצאת את עצמה בצומת דרכים מול "מלכודת ההכנסה הבינונית".
האתגר של מודל הצמיחה
מרוקו ביססה זה מכבר את צמיחתה על ייצוא של מוצרים בעלי ערך מוסף נמוך, אך אסטרטגיה זו עומדת כעת במבחן. כתאב מציין כי הגברת התחרות ממדינות בעלות הכנסה נמוכה בשוקי העבודה ומכלכלות עתירות הכנסה במגזרי טכנולוגיה מסבכת את המצב. כדי לצאת מהמבוי הסתום הזה, הוא מדגיש את החשיבות המכרעת של השקעה בהון אנושי וחקר מנועי צמיחה חדשים, במיוחד בשירותים עתירי ידע.
מצב מדאיג
הדו"ח מזכיר כי מרוקו ממוקמת במקום ה-70 מתוך 132 מדינות במדד החדשנות העולמית בשנת 2023. עם זאת, מדאיג כי המדינה מדורגת במקום ה-111 בתעסוקה עתירת ידע. ההכשרה והכישורים של צעירים חיוניים לחיזוק הממד הזה, במיוחד מכיוון שרק 18% מתלמידי מרוקו מגיעים לרמת מיומנות נאותה במתמטיקה, לעומת 69% במדינות ה-OECD.
חדשנות ומאבק בשחיתות
קטאב גם מדגישה מכשול מרכזי נוסף: חיפוש שכר דירה אשר חונק חדשנות וביקוש למשרות מיומנות. הוא קורא לפעולה נחרצת נגד שחיתות, נפוטיזם וקנוניה, הפוגעים ביעילות הכלכלית והלכידות החברתית. למרות שמועצת התחרות אישררה לאחרונה קרטל בתחום הנפט, האנליסט סבור כי חיוניים מאמצים נוספים לשיפור המצב.
חוב ציבורי: נושא מכריע
נקודת דאגה נוספת המודגשת בדו"ח היא הגידול בחוב הציבורי, שעולה כעת על 80% מהתמ"ג. החוב החיצוני, מצדו, עולה על 50% מהתמ"ג, בעיקר בגלל הנשורת הכלכלית ממגפת קוביד-19. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) ממליצה לחזק את הכספים הציבוריים כדי להביא את יחס החוב לרמות קיימא יותר. עם זאת, ללא רפורמות פיננסיות מתאימות, איחוד זה עלול לערער את המימון של הרפורמות המבניות הדרושות לשינוי כלכלי.
סיכונים גיאופוליטיים ועתיד לא בטוח
לבסוף, קטאב מתייחס למתחים הגיאופוליטיים המשפיעים על מרוקו, במיוחד היחסים הקשים עם אלג'יריה והסכסוך המתמשך עם חזית פוליסריו. הוא מדגיש כי על הממלכה לתמרן בזהירות בהקשר בינלאומי מורכב כדי להבטיח את יציבותה ולקדם את צמיחתה לטווח ארוך.
תגובות (0)