- 17:00סלובקיה מברכת על יוזמותיו האסטרטגיות של המלך מוחמד השישי לטובת אפריקה
- 15:15השקת פרויקט תאומות מוסדיות בין מרוקו לאיחוד האירופי לניהול יערות בר-קיימא
- 14:38מרוקו ובחריין מחזקות את שיתוף הפעולה ביניהן בתחום התחבורה הימית והאווירית בשולי פסגת לייפציג.
- 14:18סלובקיה תומכת ביוזמת האוטונומיה המרוקאית כבסיס להסדר סופי של סוגיית הסהרה
- 13:13מרוקו מתקדמת במדד החדשנות העולמי לסטארט-אפים בשנת 2025
- 12:25C24 בדילי: מרוקו מגינה על הלגיטימיות ההיסטורית והמשפטית של ריבונותה על הסהרה
- 11:45Rachid Yazami העניק פטנט אמריקאי חדש
- 09:45מרוקו משיקה תוכנית חדשה להבטחת היצוא שלה לאפריקה
- 09:24מרוקו-ארצות הברית: ברית צבאית מתחזקת סביב מערכת HIMARS
עקבו אחרינו בפייסבוק
ספרד ומרוקו: מנהרת גיברלטר חוזרת לקדמת הבמה
פרויקט המנהרות מתחת למיצר גיברלטר, חלום בן יותר מארבעה עשורים, עולה מחדש עם יוזמה חדשה של ממשלת ספרד. לפי התקשורת הספרדית, יצאה לדרך קול מכרזים לרכישת ארבעה סיימומטרים, שנועדו לחקור את קרקעית הים של מיצר גיברלטר. גישה זו היא חלק מהפרויקט לבניית מנהרה המקשרת בין ספרד למרוקו, רעיון שראשיתו ב-1980.
חברת המחקר הספרדית לתקשורת קבועה על פני מיצר גיברלטר (SECEGSA), בפיקוח משרד התחבורה והניידות בת-קיימא, פרסמה קול קורא זה בפלטפורמת הרכש הציבורי. לאחר שנרכשו ונמסרו למכון המלכותי ולמצפה הכוכבים הימי של סן פרננדו (קדיז), התקנים אלה יאפשרו ביצוע מחקר סייסמוטקטוני במצר גיברלטר "קפטן מנואל קטלאן מורולון" למשך שישה חודשים.
פרויקט הקישור הקבוע של אירופה-אפריקה הסתיים בתחילה ב-1980 בין ספרד למרוקו. באותה תקופה הוקמו שתי חברות לאומיות כדי לחקור את כדאיות הפרויקט: SECEGSA בצד הספרדי והאגודה הלאומית לחקר מיצר גיברלטר (SNED) בצד המרוקאי. פרויקט שאפתני זה נועד ליצור קשר ישיר בין שתי היבשות, ובכך לאפשר חילופי מסחר ותרבות.
רכישת מדי סיימו אלה מסמנת שלב חשוב בחידוש המחקרים בפרויקט זה. סיסמומטרים הם מכשירים חיוניים להבנת המבנה הגיאולוגי והפעילות הסייסמית של קרקעית הים. הנתונים שנאספו יאפשרו להעריך טוב יותר את הסיכונים והאתגרים הטכניים הקשורים לבניית מנהרה מתחת למיצר גיברלטר.
מיצר גיברלטר, המפריד בין אירופה לאפריקה, הוא מעבר אסטרטגי לסחר ימי. בניית מנהרה מתחת למיצר זה עשויה לחולל מהפכה בתחבורה בין שתי היבשות, ולהפחית במידה ניכרת את זמני הנסיעה והעלויות הלוגיסטיות. עם זאת, הפרויקט מציג גם אתגרים טכניים וסביבתיים גדולים, במיוחד בשל העומק והמורכבות הגיאולוגית של המיצר.
תחייתו של הפרויקט הזה מעוררת עניין הולך וגובר, הן בספרד והן במרוקו. התקדמות טכנולוגית ושיטות הנדסיות חדשות עשויות להפוך את בניית מנהרה כזו לאפשרית יותר כיום מאשר לפני ארבעה עשורים. ממשלות שתי המדינות נראות נחושות לבחון את כל האפשרויות כדי להפוך את החלום הממושך הזה למציאות.
תגובות (0)