- 08:15לקראת נקודת מפנה מכרעת: התמיכה האמריקאית מגדירה מחדש את עתידה של הסהרה המרוקאית
- 07:53פריז: תנופה חדשה לשיתוף פעולה פרלמנטרי בין מרוקו לצרפת
- 07:30סהרה מרוקאית: תמיכה בינלאומית בתוכנית האוטונומיה מגיעה לקונצנזוס היסטורי
- 16:43מרוקו ואיחוד האמירויות הערביות בעסקת אנרגיית רוח בשווי 10 מיליארד דולר במדבר סהרה
- 16:00מרוקו וברזיל מחזקות את הברית הכלכלית ביניהן במרקש
- 15:44לונדון מאשרת את הלגיטימיות של הסכמי הסחר שלה עם רבאט ואת ריבונות הממלכה על מחוזותיה הדרומיים
- 15:15מרוקו בין סין לאיחוד האירופי: איזון אסטרטגי במרוץ למתכות קריטיות
- 14:57מרוקו מעדכנת את פרופיל אבטחת הסייבר שלה בפורטל האומות המאוחדות
- 14:30מרוקו מכינה משטר מס פרוגרסיבי לוויסות מטבעות קריפטוגרפיים עד 2026
עקבו אחרינו בפייסבוק
המדיניות האפריקאית של מרוקו: אסטרטגיה דיפלומטית שהומצאה מחדש
מרוקו, על ידי תמיכה בתנועות שחרור לאומיות, הצליחה ליצור בריתות מוצקות באפריקה, מה שחיזק את תפקידה האסטרטגי ביבשת. עמדה זו אפשרה לממלכה להגדיר מחדש את יחסיה הבינלאומיים בהתבסס על סוגיית הסהרה, והשפיעה על עמדתן של מדינות אפריקה בסכסוך זה. על פי מחקר שפורסם במגזין Lixus, מרוקו עיצבה את יחסיה הדיפלומטיים על פי גורמים פנימיים, כמו המערכת הפוליטית והיכולת הצבאית שלה, וגורמים חיצוניים, כמו ההקשר הגיאופוליטי העולמי והדינמיקה של היחסים הבינלאומיים.
לסכסוך בסהרה, שהתרחש בשנות ה-70, הייתה השפעה רבה על היחסים הבינלאומיים של מרוקו. בימיה הראשונים, תמיכת המשטרים האלג'יריים ולובים בחזית פוליסריו אפשרה לזה האחרון להשתלט על יבשת אפריקה. עם זאת, ההתפתחויות הגיאופוליטיות של שנות ה-90 הובילו לכיוון מחדש של עמדות אפריקאיות, הפחיתו בהדרגה את התמיכה בפוליסריו והציעו למרוקו הזדמנות לחזק את יחסיה עם מדינות אפריקאיות רבות ולשכנע את האחרונות לסקור את עמדתן לקראת ביקור בסהרה.
מאז עצמאותה, מרוקו תמיד שמה את שאלת השלמות הטריטוריאלית בלב מדיניות החוץ שלה, במיוחד באפריקה. לאחר העצמאות, היא התקדמה לחיזוק קשריה עם מדינות אפריקאיות מתקדמות, למרות אתגרים אידיאולוגיים, על ידי תמיכה בתנועות שחרור והתנגדות לאימפריאליזם הקולוניאלי. תמיכה זו במטרת העצמאות באפריקה הייתה מרכיב מרכזי בדיפלומטיה המרוקאית, וסייעה לחזק את השפעתה ביבשת.
פרישתה של מרוקו מארגון האיחוד האפריקאי ב-1984 סימנה נקודת מפנה חשובה ביחסיה עם אפריקה. החלטה זו אפשרה לממלכה להעריך מחדש את מדיניותה האפריקאית, להגביר את שיתוף הפעולה עם מדינות רבות ולקבל, ברוב המקרים, תמיכה בשלמותה הטריטוריאלית. שינוי אסטרטגי זה היה גורם מפתח בשכנוע מדינות אפריקאיות רבות לבחון את עמדתן לגבי הסכסוך בסהרה, תוך קבלת החלטות טובות יותר למרוקו.