טראמפ בין תדמית "משכין שלום" לבין חישובים פוליטיים
ההכרזה על הסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס, שהושגה בקהיר מוקדם ביום חמישי, מסמנת שינוי דיפלומטי בלתי צפוי המיוחס ללחץ ישיר שהפעילה וושינגטון על ממשלת ישראל. במרכז התמרון הזה עומד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שנראה כי הוא מבקש לקחת על עצמו את תפקיד המתווך לאחר שנתפס זמן רב כמתנגד קיצוני.
לדברי מספר אנליסטים, הבית הלבן לא יכול היה עוד להתעלם מהמחיר ההומניטרי הגובר של הסכסוך בעזה, וגם לא מהבידוד הדיפלומטי של ישראל לנוכח ההכרה הבינלאומית הגוברת במדינה הפלסטינית ועלייתן של תנועות סולידריות עולמיות. מצב זה כנראה הניע את טראמפ לבחון מחדש את האסטרטגיה שלו ולהתחייב באופן אישי לחיפוש אחר הפסקת אש מתמשכת.
עבור משקיפים רבים, יוזמה זו היא חלק מרציונל כפול: מצד אחד, לשפר את תדמיתו הבינלאומית של הנשיא האמריקאי על ידי הצגתו כ"משכין שלום", ומצד שני, לשרת את האינטרסים הפוליטיים הפנימיים שלו כגישה מכרעת לבחירות. על ידי כפיית הסכם מוצלחת, טראמפ מקווה לשקם את תדמיתו בקרב הבוחרים האמריקאים ובעלי ברית ערבים, תוך שמירה על נאמן לתמיכתו המסורתית בישראל.
עם זאת, ספקנים מצביעים על כך ששבריריותו של ההסכם והיעדר ערבויות מוצקות לפלסטינים מסכנים את השפעתו האמיתית. הניסיון מראה כי הפסקות אש בעזה הן לעתים קרובות זמניות בהיעדר הסדר פוליטי מקיף.
מומחים מציינים גם כי חוסנו של העם הפלסטיני וההתנגדות בשטח תרמו לסיכול מטרותיה הצבאיות של ישראל, ואילצו את הקהילה הבינלאומית, כולל וושינגטון, להעריך מחדש את עמדותיה. לחץ דיפלומטי ועממי מצד העולם הערבי, האסלאמי והמערבי, לדבריהם, מילא תפקיד מכריע בחידוש הדיאלוג.
בין שאיפה אישית לחיפוש אחר הכרה, נראה כי דונלד טראמפ מתנדנד בין תדמיתו של איש שלום לבין תדמיתו של אסטרטג פוליטי פרגמטי, המבקש לנצל את הפסקת האש שברירית עדיין כדי לחזק את השפעתו על הבמה העולמית.
-
11:47
-
11:32
-
10:42
-
10:25
-
10:11
-
09:47
-
09:00
-
19:50
-
19:15
-
15:47
-
14:47
-
14:30
-
14:14
-
14:14
-
13:15
-
13:00
