דיפלומטיה מרוקאית בשנת 2026: סדרי עדיפויות אסטרטגיים למיקום מבוקר
עם תחילת שנת 2026, מרוקו נכנסת לזירה הבינלאומית בהקשר המאופיין בהתארגנויות גיאופוליטיות עמוקות, ריבוי נקודות מתח ותחרות גוברת בין מעצמות. לנוכח שינויים אלה, מדיניות החוץ של הממלכה בנויה סביב היגיון ברור של קביעת סדרי עדיפויות ליעדים, המבוסס על ראיית הנולד אסטרטגית והגנה על האינטרסים הטובים ביותר של המדינה.
גישה זו נשענת על דיפלומטיה רב-ממדית, המשלבת ריאליזם גיאופוליטי ופרגמטיזם כלכלי. מרוקו נותנת עדיפות לבניית שותפויות ארוכות טווח, המבוססות על אינטרסים הדדיים וקונקרטיים, ולא על בריתות נסיבתיות. בלב גישה זו עומד איחוד התמיכה הבינלאומית בריבונות מרוקאית על הסהרה, המשולבת כעת בדינמיקה של פיתוח, השקעות ושיתוף פעולה אזורי.
ביבשת אפריקה, הממלכה מחזקת את מעמדה כשותפה מבנית בתחומי הביטחון, התשתיות והפיתוח בר-קיימא. נוכחות זו מבוססת על פרויקטים חוצי גבולות, שיתוף פעולה אנרגטי ואינטגרציה כלכלית, והופכת תמיכה פוליטית למחויבויות אסטרטגיות ארוכות טווח.
עם אירופה, ניתנת עדיפות לשותפות מתקדמת ופרגמטית, שמטרתה לתרגם עמדות פוליטיות חיוביות למדיניות ציבורית קונקרטית, במיוחד בתחומי ההגירה, האנרגיה, שרשראות האספקה והביטחון הימי. גישה זו שואפת למסד את שיתוף הפעולה ולהפוך אותו לפחות פגיע לחוסר ודאות פוליטית.
בסביבה אזורית מורכבת המאופיינת בחוסר יציבות בסאהל ובמתחים מתמשכים, מרוקו נוקטת עמדה מאוזנת, המשלבת תקיפות, איפוק ופתיחות. היא מחזקת את שיתוף הפעולה הביטחוני ואת הערנות האסטרטגית שלה, תוך הימנעות מהסלמה ועימות, תוך מתן עדיפות ליציבות ולפיתוח פנימי.
באופן עולמי, הממלכה נוקטת במדיניות של גיוון שותפויותיה, חיזוק קשריה עם מדינות המערב, פיתוח שיתוף פעולה פרגמטי עם מעצמות מתפתחות ושמירה על עמדות מאוזנות בנושאים בינלאומיים מרכזיים. אסטרטגיה זו שואפת לשמר את אוטונומיה של מרוקו בקבלת החלטות במערכת בינלאומית מקוטבת יותר ויותר.
בשנת 2026, מדיניות החוץ המרוקאית תמשיך אפוא חזון אסטרטגי המבוסס על מיצוב מושכל, הרחבת שותפויות והפיכת אתגרים גיאופוליטיים להזדמנויות בנות קיימא.
