סמוטריץ' פנה ליועמ"שית בדרישה שתגיש בקשה לצווי מניעה לשביתה במשק

אחרי שביקר ברחיפות את יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד על כוונתו להשבית את המשק מחק (שני) בעקבות מדיניות הממשלה בכל הנוגע לעסקת חטופים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה הילוך ופנה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בדרישה שתבקש להוציא צווי מניעה לשביתה בבית הדין לעבודה.

"בעקבות הודעות ארגוני העובדים היציגים בדבר שביתה כלכלית במשק ובכלל זה במגזר הציבורי, אני פונה אליך בבקשה בהולה להקדים פנייה לבית הדין לעבודה בבקשה דחופה למתן צווי מניעה. מיותר לציין, כי מדובר בשביתה פוליטית מובהקת נעדרת כל בסיס משפטי וחוקי. שביתה שהוכרזה במטרה להשפיע בדרך פסולה על החלטות מדיניות מובהקות של הדרג המדיני בנושאים הקשורים לביטחון המדינה", נכתב בפניה ליועמ"שית.

עוד כתב סמוטריץ' כי "נושאים אלו עומדים בליבת סמכותו של הדרג המדיני והם אינם נושא לשביתה של ארגוני עובדים ואין כל קשר בינם לבין יחסי העבודה בישראל. מדובר בהודעות שביתה פוליטיות, לא מנמקות, נעדרות יסוד עובדתי ומשפטי, ללא התראה מוקדמת, מבלי שניתנה הודעה מקדימה על פתיחת סכסוך עבודה בנושא.

"דברים אלו מקבלים משנה תוקף ומשמעות שעה שמדובר בנושאים ביטחוניים רגישים אשר נידונים בפורומים סגורים והתשתית העובדתית המלאה של מקבלי ההחלטות בעניינם לא חשופה לציבור. תקדים רע זה עלול לייצר השפעה פסולה על תהליכי קבלת החלטות רגישות הנוגעות לביטחון המדינה באמצעים לא חוקיים ובכך לפגוע בביטחון המדינה, להכניס שיקולים זרים ולזהם את שיקול הדעת הביטחוני של חברי הקבינט. חששות אלו מתעצמים עוד יותר שעה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, במסגרתה נדרש הקבינט לקבל החלטות רגישות בעלות השלכות ביטחוניות מרחיקות לכת על הטווח הקצר והן על טווח הארוך.

"זה המקום להזכיר, כי לשביתה רחבה כזו ישנן השלכות כלכליות משמעותיות אשר יגרמו לנזק כלכלי מיותר בזמן מלחמה. אל לנו לתת יד לפגיעה בקודש הקודשים הבטחוני והמדיני של מדינת ישראל ולשיבוש היוצרות באופן שיסכן את ביטחון המדינה ותושביה בניגוד לדין".

ככל הנראה, בהרב-מיארה לא תמהר לקבל החלטה בנושא. היא תבסס את עמדתה בנושא רק לאחר קבלת עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו. יש לציין כי עד כה הפגינה בהרב-מיארה סובלנות והגנה על חופש ההפגנה וחופש המחאה הקשורים הן למלחמה, והן למחאה נגד המהפכה המשפטית באורח נרחב. ההערכה היא שכל עוד מדובר בשביתה בת יום אחד, וכל עוד לא יושבתו ואפילו יוחרגו שירותי חרום המעניקים שירותים מיידים לאזרחים, ובעיקר בעת מלחמה, היועצת לא תתערב בשביתה.

בתוך כך, היום בשעה 10:30 יתקיים דיון בבקשה לצווי מניעה לשביתה הכללית במשק בבית הדין לעבודה, בעקבות העתירה שהגישה פורום תקווה.

האם המהלך שההסתדרות נקטה בו חוקי? שהרי התפקיד שלה הוא לשמור על אינטרס העובדים, ועל פניו לא מדובר ב"שביתה קלאסית". עו"ד דפנה שמואלביץ, שמייצגת מעסיקים מציינת כי לטעמה מדובר במהלך חוקי. "מדובר בפעולת מחאה מתואמת נגד החלטה ריבונית שהציבור מתנגד לה, שמכונה שביתה פוליטית. היא מוגבלת בזמן ומלכתחילה נקבעה ליום אחד. בדיוק כמו המחאה שננקטה בזמנו בעניין הרפורמה המשפטית. מדובר באקט של סולידריות עם משפחות החטופים המתואם עם המעסיקים במגזר העסקי ונתמך ציבורית. ההסתדרות היא ארגון בעל כוח ושליטה ארצית. ההתגייסות שלה ושל מעסיקי ענק נותנת למשפחות החטופים משקל נגד במאזן הכחות מול המדינה".

מנגד, טוענת עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה במשרד ארנון תדמור לוי כי "שביתה קלאסית ביחסי עבודה עוסקת בתנאי עבודה ובזכויות של עובדים, ומופנית כלפי המעסיק. מבחינה משפטית, הדין מכיר בשביתה פוליטית, שהיא אינה שביתה על-פי המשמעות המקובלת במשפט העבודה, ואין בה דבר השייך לתחום העבודה. שביתה פוליטית טהורה בדרך כלל אינה מקובלת על ידי בתי הדין לעבודה. השביתה הפוליטית היא שביתה המכוונת כנגד הריבון, ונועדה לשינוי מדיניות שקבע, או לקביעת מדיניות הרצויה לשובתים. שביתה שנועדה להפעיל אמצעים ארגוניים נגד חקיקה של הכנסת היא שביתה לא חוקית. הדין לא מאפשר להשתמש בכוח השביתה כדי להפעיל לחץ על המחוקק.

"ברור שמדובר כאן באקט מחאתי ולא באקט שהוא חלק מיחסי עבודה. לכן תנסה ההסתדרות לטעון שלא מדובר בשביתה פוליטית טהורה, אלא באקט אזרחי. בית הדין לעבודה יצטרך להחליט האם זו שביתה פוליטית, ולכן היא אינה חוקית ויש לבטלה, או שמדובר באקט מחאה, שאינו 'שביתה' במובנה המשפטי, ולכן הוא לא יכול למנוע מהעובדים והמעסיקים לקחת בה חלק".

מי רשאי להשתתף במחאה והאם מי שישבות עדיין יקבל שכר? "הפעולות תואמו ע"י ההסתדרות עם הארגונים שלה בשירות הציבורי", אומרת עו"ד שמואלביץ. "עובד ציבור שיחליט להצטרף למחאה לא יחשב כמפר משמעת, לאור השתתפות בפעולה מאורגנת מטעם ההסתדרות. מצד שני, לאור הוראות הממונה על השכר במשרד האוצר, שקובעות כי עובד ציבור ששובת לא זכאי לשכר - היעדרותו תנוכה משכרו".

לגבי עובדי המגזר העסקי - המצב שונה. "עובד שמועסק אצל מעסיק פרטי שההסתדרות היא ארגון יציג בו, וההסתדרות הודיעה למעסיק כי תתקיים אצלו שביתה מחר - יכול להיעדר מהעבודה ולקחת חלק במחאה. לדברי עו"ד שמואלביץ, "חלק גדול מהמעסיקים תיאמו מראש את הסכמתם לשחרר את העובדים לצרכי המחאה ונתנו על כך הודעה מראש לעובדים. במקום עבודה שבו ההסתדרות לא פעילה, והמעסיק לא הודיע מראש לעובדים שהוא נותן להם אישור להיעדר לצרכי המחאה, העובד נדרש לאישור מהמעסיק כדי לא להתייצב לעבודה. הוא רשאי לבקש מהמעסיק יום חופש, או לבקש מהממונה עליו להחליף משמרות, או לשנות את סידור העבודה כדי שהמחאה לא תבוא על חשבון העבודה. במקרה כזה – הוא יהיה זכאי לשכר, או לניצול חופשה על חשבונו".