- 11:00הסיכון של "חלוקות חברתיות בלתי פוסקות": הדיון על התפתחות התודעה המלאכותית
- 10:30ארגון הבריאות העולמי שומר על ערנות מרבית למגיפת Mpox לנוכח התפשטות מדאיגה
- 10:00אקוודור מגרשת סופית את נציג פוליסריו
- 09:30לטביה מצפה לשיתוף פעולה עם מרוקו
- 09:00Namex מכריזה על התרחבותה לארצות הברית לאחר הצלחותיה במרוקו ובאירופה
- 08:30כדור הארץ מסתכן באיבוד הקרחונים שלו לנצח
- 19:00Les Impériales משיק מחקר פרוספקטיבי לעיצוב עתיד תעשיית התקשורת במרוקו עד 2035
- 16:00WhatsApp בודק תכונה חדשה להיפטר מהודעות ספאם מעסקים
- 15:10סהרה מרוקאית: ארצות הברית מאשרת מחדש את תמיכתה ביוזמת האוטונומיה המרוקאית
עקבו אחרינו בפייסבוק
מלחמת הצללים: הסכסוך המודיעיני בין איראן לישראל
כתב האישום האחרון של פקיד ה-CIA לשעבר, אסיף רחמן, בגין הדלפת מודיעין מסווג של ארצות הברית על ההכנות הצבאיות הישראליות נגד איראן, הביא תשומת לב מחודשת ליריבות הריגול החשאית שמעצבת את הנוף הגיאופוליטי. תקרית זו מדגישה רשת מורכבת של פעולות מודיעיניות בין איראן, ישראל וארה"ב, אשר השפיעה באופן משמעותי על המתיחות האזורית ועל התפיסות העולמיות של הסכסוך.
חשיפת המאבק הסמוי
באוקטובר חשף השב"כ את מעצרם של שבעה אזרחים ישראלים במזרח ירושלים, שהואשמו בריגול למען איראן. זמן קצר לאחר מכן, נעצרו עוד שבעה אנשים בחיפה בגין שיתוף פעולה לכאורה עם סוכנות הביון האיראנית. זאת בעקבות שורה של מקרים דומים, כולל האשמות נגד איש עסקים בן 73 על תכנון חיסולים בפרופיל גבוה מטעם המודיעין האיראני.
מהצד השני, איראן עצרה והוציאה להורג אנשים שהואשמו בעבודה עם המודיעין הישראלי. פעולות אלה משקפות את האופי המתמשך של פעילויות הריגול, כאשר שתי המדינות ממנפות רשתות מודיעין אנושיות כדי להשיג יעדים אסטרטגיים.
תפקידה של האינטליגנציה האנושית
למרות ההתקדמות במעקב אלקטרוני ובניטור דיגיטלי, המודיעין האנושי נותר הכרחי בריגול. מומחים מדגישים כי גם ישראל וגם איראן מסתמכות במידה רבה על פעילים חשאיים לאיסוף מידע קריטי ותכנון טקטי. המעצרים האחרונים בישראל מדגישים ניסיונות של המודיעין האיראני לנצל פגיעות חברתיות, במיוחד מכוונות לקבוצות בעלות קשרים חלשים יותר למיינסטרים הישראלי.
נוף משתנה של ריגול
ישראל, שנחשבת באופן מסורתי כמדינה בטוחה ביותר עם חברה מלוכדת, מתמודדת כעת עם פילוגים פנימיים המוחרפים בשל תהפוכות פוליטיות וחברתיות. אנליסטים טוענים כי השברים הללו מספקים הזדמנויות למודיעין האיראני לחדור לחברה הישראלית. לעומת זאת, פעולות המודיעין של ישראל באיראן מדגימות רמת תחכום גבוהה יותר, המעידה על חיסולים מתוקשרים, משימות חבלה וחדירה למגזרים רגישים.
התמונה האסטרטגית הרחבה יותר
בעוד שישראל מתמקדת בערעור היציבות הפנימית של איראן, האסטרטגיה של טהראן כוללת טיפוח בריתות עם קבוצות אזוריות כמו חיזבאללה ומינוף חוסר שביעות רצון בקהילות שוליות. גישה כפולה זו מדגישה את האופי הא-סימטרי של מלחמת המודיעין שלהם.
מאמצי המודיעין של שתי המדינות חורגים מעבר לריגול ישיר, ומבקשים לתמרן את דעת הקהל ולזרוע מחלוקת בין יריביהם. הפעילות החשאית של המעצמות היריבות הללו לא רק מעצבת את החישובים האסטרטגיים שלהן אלא גם תורמת לאי היציבות האזורית הרחבה יותר.
מלחמת הצללים הזו ממחישה את המשמעות המתמשכת של הריגול בסכסוכים מודרניים, שבהם פעולות מודיעין משמשות גם ככלי השפעה וגם שיקוף של מאבקים גיאופוליטיים עמוקים יותר.