X

עכברים נקבות נמצאים באותו סיכון לאוטיזם כמו זכרים - מחקר

עכברים נקבות נמצאים באותו סיכון לאוטיזם כמו זכרים - מחקר
Tuesday 09 January 2024 - 10:00
Zoom

מחקר מכרסמים חדש מהאוניברסיטה העברית בירושלים חושף קווי דמיון בולטים בהפרעות סינפטיות ודפוסי התנהגות בין דגמי עכברים זכרים ונקבות של ASD.

על פי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) מאובחנת בתדירות גבוהה פי ארבעה אצל גברים מאשר אצל נשים. כמה חוקרים טוענים שזה לא משקף את השכיחות האמיתית של ההפרעה בגלל האופן שבו מאבחנים ASD ושנקבות, למעשה, אינן מאובחנים.

כעת, מחקר מכרסמים חדש מהאוניברסיטה העברית בירושלים (HU) חושף קווי דמיון בולטים בהפרעות סינפטיות ודפוסי התנהגות בין דגמי עכברים זכרים ונקבות של ASD. המחקר מאתגר את ההתמקדות המסורתית בנושאים גברים בחקר ASD ומדגיש את החשיבות הקריטית של הכללת שני המינים בחקירות.

החוקרים אמרו כי "אין ראיות המצביעות על כך שזכרים נמצאים בסיכון גבוה יותר מנשים בשל המקור הגנטי הייחודי שלהם". הם קוראים ל"שינוי מרכזי" בגישה של הקהילה המדעית להבנה והתייחסות ל-ASD, תוך שימת דגש על ההכרח להתחשב בגברים ובנקבות כאחד כדי להבין באופן מקיף את המורכבות של ההפרעה.

המחקר החדש בראשות פרופ' הית'ם אמל בבית הספר לרוקחות של HU בפקולטה לרפואה חקר את ההבדלים הסינפטיים וההתנהגותיים הספציפיים למין במודלים של עכברי ASD, וחשף תובנות משמעותיות לגבי המצב.

מחקר חדש, המופיע בדוחות מדעיים תחת הכותרת "מוטציות הקשורות לאוטיזם מובילות לשינויים סינפטיים והתנהגותיים דומים בשני המינים של מוח העכבר הזכר והנקבה", בחן עכברים צעירים זכרים ונקבות עם מוטציות ספציפיות הקשורות לאוטיזם והשווה אותם לעכברים רגילים.

הם השתמשו בשני מודלים שונים של עכברים עם שתי מוטציות מבוססות אדם. הם שאפו להבין איך הקשרים המוחיים שלהם פועלים על ידי בדיקת חלבונים מסוימים שם. הם גם בדקו כמה מבנים זעירים בתאי המוח קיימים בשיטת צביעה מיוחדת (גולגי).

התוצאות הראו שלעכברים ונקבות עם מוטציות יש הרבה מן המשותף
כולם הראו ירידה משמעותית בצפיפות עמוד השדרה וברמות של GAD1, NR1, VGAT ו-Syp (חלבוני איתות עצביים) בהשוואה לעכברים רגילים. זה מרמז על קשרי המוח שלהם לא התפתחו כראוי. מעניין לציין שהבעיות הללו בקשרים מוחיים היו דומות בעכברים זכרים ונקבות כאחד, וזה תואם את האופן שבו הם התנהגו במבחנים שמדדו חברותיות. הם גם מצאו כי הליקויים בהתנהגות החברתית היו דומים בשני המינים.

אמל העירה על משמעות התגליות הללו. "המחקר שלנו מדגיש את הצורך להתחשב בשני המינים בחקירות ASD. קווי הדמיון שנצפו בשינויים סינפטיים בין עכברי ASD זכרים ונקבות מאתגרים את ההתמקדות המסורתית בזכרים, ודוחקים בקהילה המדעית להרחיב את גישתה ולכלול נקבות במחקרי ASD."

לתגליות אלו יש השלכות משמעותיות על הבנת ההיבטים הנוירו-התפתחותיים של ASD. הם הדגישו כיצד שינויים סינפטיים והתנהגותיים בעכברי ASD זכרים ונקבות מסתדרים, והדגישו את הצורך לחקור נקבות לצד זכרים במחקר ASD.

מחקר זה דוחק בשינוי מהותי במחקר ASD, המדגיש את החשיבות של התחשבות בשני המינים כדי להבין את המורכבות של הפרעת הספקטרום האוטיסטי ולהתייחס אליהם. זה מסמל התקדמות חיונית בפיתוח מורכבויות ASD, מסמן אבן דרך משמעותית בהבנת המצב מעבר לגישה טיפוסית ממוקדת גברים.

בעולם, מימון משמעותי מוקדש לחקר אוטיזם, עם הערכות שמגיעות למיליארדי דולרים בשנה. עם זאת, היסטורית, חלק ניכר מהמימון הזה הופנה בעיקר לחקר אוטיזם אצל בנים, מה שמשקף את השכיחות הגבוהה יותר אצל גברים.

מחקרים מצביעים על כך שקיים חוסר איזון ניכר בהקצאת המחקר, עם הרבה פחות משאבים המוקדשים במיוחד להבנה והתייחסות לאוטיזם אצל בנות. יש להכיר במאמצים לגשר על פער זה ולהקצות משאבים נוספים להבנת הביטויים והצרכים הייחודיים של בנות על הספקטרום האוטיסטי כחיוניים בקידום מחקר ותמיכה מקיפים באוטיזם.


קרא עוד