ארבעה נמלים מרוקאיים מרכזיים עומדים להפוך למרכזי דלק ירוק עולמיים

Tuesday 03 March 2026 - 17:43

המגזר הימי המרוקאי נכנס לשלב של טרנספורמציה אסטרטגית, ועומד בפני אתגר כפול: עמידה בביקוש הגובר לתחבורה ימית תוך הפחתת פליטות מדלקים מאובנים.

בהקשר זה, נגזרות מימן ירוק - במיוחד אמוניה ומתנול - צצות כחלופות מבטיחות להפחתת פחמן בתחבורה ימית ובתעשיות כבדות מסוימות. הביקוש העולמי למימן ירוק צפוי לעלות משמעותית בעשורים הקרובים, מה שמציע הזדמנות משמעותית למדינות המסוגלות להשקיע במהירות במגזר מתפתח זה.

הודות למיקומה הגיאוגרפי האסטרטגי ולפוטנציאל החזק של אנרגיה מתחדשת, מרוקו ממוקמת באופן אידיאלי כדי לענות על ביקוש זה. דו"ח שנערך לאחרונה על ידי הבנק העולמי מדגיש כי תשתית הנמלים המרוקאית היא עמוד תווך מרכזי באסטרטגיה הלאומית לפיתוח מימן ירוק.

ארבעה נמלים מעורבים במיוחד: טנג'ר מד, נמל מוחמדיה, נמל ג'ורף לספאר ונמל עתידי פוטנציאלי ליד טאן-טאן. יחד, הם יכולים למלא תפקיד מכריע בשאיפה של הממלכה להפוך לשחקן מפתח בדלקים ירוקים.

על פי הערכות הדו"ח, עד שנת 2030, בתרחיש של ביקוש בינוני, ספינות העוגנות בנמלים מרוקו עשויות להזדקק לכ-0.2 מיליון טון של מימן שווה ערך. נפח זה עשוי להגיע ל-2.83 מיליון טון עד שנת 2050. המימן המיועד למגזר הימי יומר לצורות קלות יותר לשימוש, כגון אמוניה או מתנול.

טנג'יר הים התיכון, הממוקם במצרי גיברלטר, הוא כבר אחד מנמלי המכולות הגדולים בעולם. כיום הוא מטפל בכמעט 1.5 מיליון טון של דלק מאובנים להובלה ימית מדי שנה. הודות למיקומו האסטרטגי על אחד מנתיבי הספנות העמוסים ביותר בעולם, הוא עשוי להפוך למרכז מרכזי לאגירת דלק נקי.

מצידו, נמל יורף לספאר ממלא תפקיד מפתח בתעשייה הכבדה, בעיקר על ידי שירות לקבוצת OCP, אחת היצרניות הגדולות בעולם של דשני פוספט. הנמל מטפל כיום בכמעט שני מיליון טון של אמוניה בשנה. שילוב מימן ירוק בתהליכים תעשייתיים קיימים יציע הזדמנות משמעותית להפחתת פליטות פחמן, במיוחד במגזר הדשנים.

נמל מוחמדיה, הסמוך לקזבלנקה, נהנה מנוכחותם של מערות מלח המתאימות לאחסון מימן בקנה מידה גדול. פתרון זה יפחית משמעותית את עלויות האחסון, המוערכות בכ-0.16 אירו לקילוגרם, בהשוואה לשיטות קונבנציונליות כמו צינורות תת-קרקעיים.

למרות שהוא פחות מפותח מבחינת תשתית, אתר הנמל המוצע ליד טאן-טאן טומן בחובו פוטנציאל יוצא דופן לאנרגיית שמש ורוח. הוא יכול להפוך למרכז תחרותי לייצור מימן ירוק בעלות נמוכה, המיועד לייצוא ולאספקת נמלים לאומיים אחרים.

מחקרים מצביעים על כך שגישה משולבת תייעל את העלויות: ייצור בטאן-טאן, אחסון במוחמדיה, שימוש תעשייתי בג'ורף לספאר, והפצה ימית דרך טנג'ר מיד. תיאום אסטרטגי בין פלטפורמות אלו יחזק את התחרותיות של מרוקו תוך מקסום היתרונות הכלכליים והסביבתיים.

בסופו של דבר, פיתוח מגזר המימן הירוק אמור לייצר מקומות עבודה חדשים, למשוך השקעות, להגדיל את הכנסות היצוא ולהאיץ את הגישה לאנרגיה נקייה, לטובת הכלכלה הלאומית והקהילות המקומיות.