גדי משה קורא לערבויות ביטחוניות חזקות יותר שלוש שנים לאחר ה-7 באוקטובר

Monday 05 October 2026 - 19:05

שלוש שנים לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, גדי משה, שבוי לשעבר, אומר שתושבי קיבוץ ניר עוז ממשיכים להתמודד עם שאלה יסודית: האם המדינה יכולה לספק ערבויות אמינות לכך שהתקפה דומה לא תתרחש שוב.

משה, שנחטף מניר עוז והוחזק ברצועת עזה במשך 482 ימים, הפך לקול בולט עבור הקהילה ההרוסה. בשיחה עם כאן, הוא אמר שהתושבים החיים בקרבת גבול עזה עדיין חווים מה שהוא תיאר כתחושת חוסר ביטחון מתמשכת.

חששות ביטחוניים נמשכים לאחר ההתקפה

עבור משה, הבעיה אינה מוגבלת למצב הצבאי בעזה. הוא טוען שהאזרחים החיים סמוך לגבול זקוקים למידע ברור יותר לגבי הסדרי הביטחון ולתפקיד חזק יותר בהחלטות המשפיעות על הקהילות שלהם.

ביקורתו משקפת דאגה רחבה יותר בקרב חלק מהתושבים בקהילות הסובבות את עזה: פעולות צבאיות בלבד אינן בהכרח פותרות את השאלה האם האזרחים יכולים להרגיש מוגנים במקומות שבהם הם חיים.

משה שאל האם תושבי ניר עוז קיבלו הסברים מספיקים לגבי הצעדים שנועדו למנוע חדירה רחבת היקף נוספת. הוא טוען גם שהקהילות החשופות ישירות לאיום צריכות לקבל קול חזק יותר בקביעת כיצד מאורגנת הביטחון שלהן.

ניר עוז הייתה אחת הקהילות שנפגעו הכי קשה ב-7 באוקטובר. ההתקפה גרמה למספר רב של הרוגים וחטופים, והשאירה את הקיבוץ עם נזקים פיזיים וחברתיים עמוקים. החוויה נותרה חלק מהותי משיקום הקהילה.

שבוי לשעבר מאתגר את ההנהגה הפוליטית

משה גם הפנה ביקורת כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר שהוא לא מרגיש מוכר מספיק כאזרח שחוויותיו ודאגותיו הביטחוניות ראויות לתשומת לב ישירה.

הערותיו מגיעות על רקע דיון ישראלי מתמשך על אחריות לכישלונות סביב ה-7 באוקטובר. באוגוסט, משה השתתף ביוזמה שהציגה מסגרת אפשרית לוועדת חקירה מדינתית בנוגע לאירועים שקדמו להתקפה ולדרך שבה טופלה המשבר לאחר מכן.

המסגרת המוצעת, שפותחה עם המומחה המשפטי גיל אבriel והוצגה דרך מכון מדיניות העם היהודי, טוענת שחקירה צריכה לבדוק יותר מאשר את הכישלונות המבצעיים המיידיים של ה-7 באוקטובר. היא קוראת לבדוק את קבלת ההחלטות הפוליטיות והביטחוניות, הערכות המודיעין, הכנת הצבא ואת הקשר בין הרשויות האזרחיות לבין המערכת הביטחונית.

השאלה הבלתי פתורה של אחריות

עבור משה, הדיון על חקירה קשור באופן הדוק לאמון הציבורי. הוא מתח ביקורת על התנגדותו של נתניהו לוועדת חקירה מדינתית, וטוען שהמחלוקת הפוליטית על אחריות תורמת לפילוגים בחברה הישראלית.

השאלה כיצד לחקור את הכישלונות של ה-7 באוקטובר נותרה רגישה פוליטית. תומכי ועדת החקירה טוענים שחקר עצמאי הכרחי כדי לקבוע אחריות ולזהות חולשות מערכתיות, בעוד שהמחלוקות נמשכות לגבי המנדט וההרכב של הגוף.

מעורבותו של משה מוסיפה לדיון ממד מיוחד. חווייתו האישית כתושב ניר עוז וכשבוי לשעבר מציבה את סוגיית האחריות המוסדית לצד הדאגות המעשיות של שיקום הקהילות שהותקפו ישירות.

ניר עוז ואתגר שיקום האמון

משה חזר לישראל לאחר 482 ימים בשבי. סיפורו משולב באופן הדוק עם זה של ניר עוז, שם התושבים התמודדו עם הרג, חטיפות והרס בתים במהלך ההתקפה ב-7 באוקטובר.

שלוש שנים לאחר מכן, השיקום של הקהילה עוסק לכן ביותר מאשר שיקום בתים ותשתיות. מדובר גם בהחזרת האמון במערכות האחראיות על הגנת התושבים.

הערותיו האחרונות של משה מדגישות את הפער שיכול להתקיים בין טענות צבאיות על שיפור הביטחון לבין תחושת הביטחון האישית שחווים האזרחים החיים ישירות סמוך לגבול עזה.

בעוד ישראל מציינת את יום השנה ל-7 באוקטובר עם טקסים ברחבי הארץ, המסר שלו מציב נושא אחד במרכז הדיון: עבור קהילות כמו ניר עוז, השיקום ידרוש לא רק שיקום פיזי אלא גם תשובות משכנעות לגבי כיצד הביטחון שלהן יישמר בעתיד.