דו"ח בינלאומי: פוספט מרוקאי, נכס אסטרטגי לנוכח משברי מזון עולמיים

Tuesday 13 January 2026 - 10:44

בעוד העולם מתמודד עם האתגר הכפול של הבטחת ביטחון תזונתי תוך הפחתת פליטות פחמן, מרוקו מתגלה כנקודת ייחוס עולמית. דבר זה מודגש בדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי הפורום הכלכלי העולמי (WEF), אשר מדגיש את יכולתה של הממלכה ליישב קיימות סביבתית עם ביצועים חקלאיים באמצעות אסטרטגיה תעשייתית משולבת.

הדו"ח מציין כי מרוקו ניצלה בהצלחה אנרגיה מתחדשת וחדשנות תעשייתית לא רק כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלה, אלא גם כדי לחזק ישירות את שרשראות הייצור החקלאיות. גישה זו ממחישה את מחויבותה של המדינה להציב קיימות בלב פיתוחה הכלכלי.

ה-WEF מתייחס גם ל"פרדוקס האפריקאי": למרות שהיבשת מחזיקה בכ-65% מהאדמה החקלאית הלא מעובדת בעולם, היא נותרה יבואנית נטו של מוצרי מזון. בהקשר זה, מרוקו בולטת בהובלתה ביישום מודלים חקלאיים בני קיימא, תוך מינוף מיקומה הגיאואסטרטגי ועתודות הפוספט המשמעותיות שלה, המהוות כמעט 70% מעתודותיה העולמיות. יתרון זה מאפשר לממלכה לייצר דשנים המסוגלים לשפר את פוריות הקרקע ולהגדיל את יבולי החקלאות.

הדו"ח מדגיש את התקדמותה של מרוקו בפיתוח דשנים דלי פחמן, התורם ליעילות רבה יותר של חומרי הזנה וסיוע לחקלאים להתמודד עם השפעות שינויי האקלים. מגזר הפוספט תורם 9% למאמצי הפחתת הפליטות הלאומיים, כחלק ממחויבותה של מרוקו להפחית את הפליטות ב-21.6% ללא תמיכה בינלאומית, ובעד 53% עם תמיכה חיצונית עד 2035, בהשוואה לרמות 2010.

מומנטום זה מונע על ידי תוכנית השקעות שאפתנית של קבוצת OCP, שמטרתה להגדיל את ייצור דשני הפוספט מ-12 מיליון טון בשנת 2024 ל-20 מיליון טון עד 2027, תוך השגת ניטרליות פחמן כוללת עד 2040. זוהי מטרה שאפתנית במיוחד עבור תעשייה שבאופן מסורתי קשה היה להפחית ממנה פחמן.

מבחינת אנרגיה, אנרגיות מתחדשות כבר היוו 22% מייצור החשמל הלאומי בשנת 2023, עם יעד של 52% עד 2030. פרויקטים של OCP Green Energy ממלאים תפקיד מרכזי במעבר זה, ומטרתם להפעיל את הפעילות התעשייתית של הקבוצה ב-100% אנרגיה נקייה עד 2027, עם קיבולת כוללת העולה על 1.2 ג'יגה-וואט.

הדו"ח מדגיש גם את הגישה המשולבת של מרוקו המקשרת בין ביטחון מים למעבר האנרגיה. פרויקטים של OCP Green Water, המבוססים על התפלת מי ים ושימוש חוזר בשפכים לצרכים תעשייתיים, מסייעים בהפחתת הלחץ על משאבי מים קונבנציונליים.

יתר על כן, הפורום הכלכלי העולמי משבח את הפוטנציאל של הממלכה בייצור מימן ירוק ואמוניה, וסולל את הדרך לייצור דשני פוספט נטולי פחמן ומחזק את הקוהרנטיות בין מדיניות האנרגיה והמזון.

לבסוף, הדו"ח מדגיש את ההשפעה החיובית של תוכניות חברתיות וחקלאיות כמו "אל מוטמיר" ו"טראבה", אשר הגדילו את התפוקה החקלאית בעד 23%, שיפרו את הכנסות החקלאים ביותר מ-50%, וספגו כ-1.4 טון פחמן לדונם. תוצאות אלו ממחישות את היתרונות הכלכליים, החברתיים והסביבתיים של המודל המרוקאי.

לסיכום, ה-WEF מאמין כי ניסיונה של מרוקו מראה כי ביטחון תזונתי ודחיפת פחמן אינם סותרים, אלא משלימים. המודל המרוקאי, המבוסס על אנרגיה מתחדשת, חקלאות בת קיימא ומימון כוללני, נראה אפוא כפת דרכים מעוררת השראה עבור מדינות מתפתחות המחפשות צמיחה בת קיימא וכוללנית.