דו"ח טוען שהמהגרים היו אחראים לרוב המשרות החדשות בבריטניה בעשור האחרון

Wednesday 14 October 2026 - 23:23

דו"ח של מרכז הצדק החברתי שבסיסו בבריטניה העלה שאלות לגבי הקשר בין הגירה, תעסוקה והוצאות רווחה, וטוען כי אזרחים זרים היו אחראים לרוב המשרות החדשות שנרשמו בבריטניה בעשור האחרון. לפי הניתוח של המכון, אזרחי בריטניה השיגו רק חלק קטן מהמשרות הנוספות שנרשמו דרך מערכת המס Pay As You Earn (PAYE) במדינה מאז 2014.

המחקר מעריך כי במהלך התקופה נרשמו כ-3.7 מיליון משרות PAYE נוספות, מתוכן כ-734,000 הלכו לאזרחי בריטניה. אזרחי האיחוד האירופי היו אחראים לכ-408,000 משרות, בעוד מהגרים מחוץ לאיחוד האירופי מילאו כ-2.5 מיליון. הדו"ח מציין כי רוב העלייה התרחשה לאחר מגפת COVID-19.

מרכז הצדק החברתי טוען כי מגמות התעסוקה הללו צריכות להיבחן לצד העלייה בעלות התמיכה ברווחה ומספר האנשים בגיל העבודה המקבלים קצבאות. הוא מעריך כי מספר העובדים המהגרים עלה ב-2.1 מיליון לאחר 2020, בעוד מספר האנשים המקבלים קצבאות הקשורות לאבטלה עלה בכ-2.3 מיליון.

הדו"ח מדגיש גם את היקף ההוצאות הציבוריות על תמיכה בהכנסה. הוא מציין כי כ-6.7 מיליון אנשים ברחבי אנגליה, ויילס וסקוטלנד מקבלים לפחות סוג אחד של קצבה ומעריך כי ההוצאות על תמיכה בגיל העבודה עשויות להגיע ל-136 מיליארד ליש"ט בשנה הנוכחית. לפי הארגון, זה ייצג עלייה ריאלית של 50 מיליארד ליש"ט בהשוואה לשנים 2019-2020.

המספרים הללו עוררו דיון על ההשפעות של ההגירה על הזדמנויות תעסוקה, שכר ופיננסים ציבוריים. עם זאת, הממצאים של הדו"ח מתארים שינויים בהרכב כוח העבודה ובתביעות קצבאות; הם לא קובעים, בעצמם, כי ההגירה גרמה לאבטלה גבוהה יותר או כי עובדים מהגרים החליפו ישירות עובדים בריטים. מסקנות כאלה דורשות ניתוח רחב יותר של ביקוש לעבודה, צמיחה כלכלית, חוסרים בכישורים, שינויים באוכלוסייה וחוקי גישה לקצבאות.

המחקר מצביע גם על הבדלים אזוריים במגמות התעסוקה. הניתוח שלו על נתוני HMRC מציע כי מספר העובדים הבריטים על משכורות PAYE ירד באזורים מסוימים, כולל סקוטלנד ומערב מידלנד, בעוד שהתעסוקה בקרב אזרחים לא-אירופיים עלתה באופן משמעותי בלונדון ובדרום מזרח.

לפי הדו"ח, תעסוקת מהגרים הייתה מרוכזת בכמה מגזרי מפתח. בריאות ועבודה סוציאלית היוו 29% מהמשרות שיוחסו לעובדים מהגרים לא-אירופיים, ואחריהם שירותים מנהלתיים ותמיכה עם 16% ושירותי אירוח ומזון עם 12%. המספרים הללו מדגישים את תפקיד הגיוס הבינלאומי בתעשיות שתלויות בכוח עבודה גדול, אם כי הם לא מצביעים בעצמם על כמה משרות היו ממולאות אחרת על ידי עובדים בריטים.

הדו"ח טוען עוד כי ממשלות עוקבות הסתמכו על הגירה כדי להתמודד עם חוסרים בכוח עבודה במקום להתמודד מספיק עם אי השוויון הכלכלי האזורי, חוסרים בכישורים ומחסומים ארוכי טווח לתעסוקה. מחבריו קוראים לכך שצ政策 ההגירה, רפורמת הרווחה ופיתוח אזורי ייבחנו יחד ולא כאזורי מדיניות נפרדים.

הממצאים נכנסו גם לדיון הפוליטי, כאשר דמויות אופוזיציה השתמשו בהם כדי לבקר את גישת הממשלה להגירה, מיסוי ורגולציה עסקית. רפורמת בריטניה קראה להגביל גישה לקצבאות רווחה מסוימות, בעוד נציגי האופוזיציה השמרנית העלו חששות לגבי תעסוקה וניהול הגבולות. עמדות אלו משקפות פרשנויות פוליטיות מתמודדות של הנתונים ולא מסקנות שנקבעו באופן עצמאי לגבי הסיבות לתלות ברווחה.

הדו"ח תורם לדיון הרחב יותר על איך בריטניה צריכה לאזן בין התרומה הכלכלית של עובדים מהגרים לבין הצורך לשפר את הזדמנויות התעסוקה לתושבי בריטניה ולנהל הוצאות ציבוריות. הערכת האיזון הזה דורשת בחינה קפדנית של נתוני שוק העבודה המהימנים, צרכי גיוס ספציפיים למגזר והנסיבות של אנשים שנשארים מחוץ לתעסוקה.

בעוד שהממשלה נתונה ללחץ להתמודד עם הגירה, השתתפות בכוח העבודה ועלות הרווחה, האתגר המרכזי במדיניות הוא להבטיח שצמיחת התעסוקה תועיל לקהילות ברחבי המדינה. זה כולל שיפור הגישה להכשרה, התמודדות עם מחסומים לעבודה, תמיכה בכלכלות אזוריות ופיתוח מערכת הגירה שעונה על צרכי שוק העבודה האמיתיים.